ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום שני, 18 בנובמבר, 2013
ע"י אורי רעננה
ע"י אורי רעננה
קראתי את הספר הזה לאחר ספרו השני המצויין של חסון "הנזירה הלבנה" (ראו ביקורת).
זהו ספר ביכורים, והוא עומד בין הסטטוס של כתבה עיתונאית מעמיקה לספרות יפה.
כל האלמנטים של ספר קיימים כאן. חסר הליטוש הספרותי שנדרש והתמצק בספר השני.
היות וקראתי את השני , אני חושב כי הסופר רכש את המיומנות.
גם כך, הספר מענין וראוי לקריאה, רק צריך להגביל את הציפיות ממנו.
עיקרו של הספר:
באחת המדינות של אמריקה הלטינית, בכפר של אינדיאנים תושבי המקום, גדל סלבדור ומכיר את אסמרלדה. שניהם יפים בעלי אופי שמצליח לפרוץ את מעגל הדיכוי החברתי. את ההמשך יש לקרוא בספר.
לדעתי, עיקרו של הספר הוא לא האהבה בין שני הגיבורים של הספר , אלא מעגלי הכוח ומנגנוני חוסר הצדק החברתיים בחברה בעלת מסורת של מאות שנים של דיכוי. החל מהאינקה והריבוד החברתי הנוקשה, עבור בקורטז והספרדים וכלה בדור הרודנים מכוח עצמם שעולים לשילטון ומתחלפים תוך הפרחת סיסמאות מזויפות.
כוחו של הספר שהוא מציג זאת ברקע. הוא מאפשר לזהות את הרבדים השונים. הדמויות מגוונות ניתן היה להעמיק בתיאור הארועים.
אין הצגה חדה מי צודק, הגרילה או שילטון הצבא.שני הצדדים משתמשים באלימות גסה ולא מבחינה בפרט שמשלם את המחיר.
מסביבם יש את מפיקי התועלת: ספסרים ובעלי הון. שנותנים למבנה חברתי כזה אינרציה.
השאלה ששאלתי את עצמי בסוף ומה אצלינו?
ובכן איני שולל מבנה חברתי הירארכי. זה טבעו של האדם ואולי הצורך החברתי. הבעיה היא במינון, בפערים בין הקצוות ובעיקר, באפשרות המוביליות החברתית של הפרט תוך מיצוי יכולותיו.
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת