ביקורת ספרותית על מכתבים על סזאן מאת ריינר מריה רילקה
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 30 באוקטובר, 2013
ע"י רץ


התפוח שקדם ל- Apple

מה המשותף לניוטון וסזאן, התפוח שימש השראה לשניהם. האחד צפה בתפוח נופל מהעץ, וניסח באמצעותו את חוקי הכבידה, פריצת דרך בפיסיקה של אותה תקופה. סזאן, הביט בתפוח, והתעמק בו בכדי לנסות ולהביע באמצעותו את תשוקותיו, ובכך לנסח מחדש את שפת האמנות, או כפי שהגדיר זאת, " אני עומד להדהים את פריז באמצעות תפוח עץ. "

את סוד המשיכה לתפוחים של סזאן, ניסה להבין, ריינר מריה רילקה, שיצא לסיור לפריז בשנת 1907, לסלון הסתיו, שם הוא ביקר בתערוכת זיכרון לצייר פול סזאן, שמת שנה קודם לכן, ב- 1906.

לכאורה אין משותף בין רילקה, איש המילים, אחד מהמשוררים הידועים ביותר במחצית הראשונה של המאה העשרים, מי שייצג את ערכי התרבות הגרמנית הקלאסית, לסזאן, צייר אימפרסיוניסט, צרפתי, הנודע כמהפכן בתפיסת הצורה והצבע כשפה חזותית.

למרות זאת, רילקה, חצה את הגבול לצרפת לא פעם, בכדי לקבל השראה מהציור המודרני של אותה עת. הוא ניסה לבטא את סזאן מאותו סלון סתיו, באמצעות מילותיו, דרך מכתביו לאשתו, שקבצו לספרון מאוד ייחודי - מכתבים על סזאן.

יצאתי לסיור בסלון הסתיו של פריז ב - 1907, באמצעות סיפרו של רילקה ואתרי האינטרנט, נחשפו בפני ציוריו הנפלאים של סזאן ובהם ציורי תפוחיו מהם התרגש רילקה, וגם אני התרגשתי כעת.

התבוננתי עם רילקה באחד מציורי התפוחים, נפעמנו מצבעוניות היצירה, ירוק עתיק מעורב בחום אדמה במשטח השולחן, עליו מונחים תפוחים בולטים בעגלגלותם, ובצבעיהם האדומים לוהבים, המשולבים עם צהוב אוכרה, ונגיעות של ירוק, המקנים בהירות למקבץ הפירות, ברקע בוהק לובן כלי החרסינה, מהם משתקף כחול שמיים. סזאן ברא עולם של צבעים וצורות, היוצרים יחד מקצבים והרמוניות מופלאות.

רילקה נכח בלידתה של שפת אמנות חדשה, המתארת את רגשותיו של סזאן לתפוחים, שיש בה אמת פנימית, החותרת לביטוי באמצעות הציור. התפוחים הם משטחי צבע, ללא התייפייפות של משחקי אור וצל, סוג של מינימאליזם, החותר לטוהר פנימי, הנוגע בנשמת המתבונן בציורי התפוחים.

תוך כדי התבוננות ביצירות סזאן, ניסח רילקה את התובנה שלו לגבי האמן וחייו, הם אחד באופן טוטאלי. האמן חיי את חייו בהקרבה מוחלטת למען האמת שלו, האמנות שלו, כמו פרנציסקוס הקדוש מאסיזי שהקריב את חייו למען האמונה הנוצרית.

סזאן מייצג אמן מיוסר, המסוכסך עם עצמו, הנאבק על כול כתם צבע, על כול משיכת מכחול בכדי להשיג את האיזון הנכון בין כתמי הצבע, בין האמת שלו ליצירה. סזאן הייה כול כך נלעג בעיני סביבתו, עובדה שגרמה לו להתבודד שנים בתוך עצמו, ליצור לבד את האמת שלו.

מה שנתפס בהתחלה כנלעג, כמעוות, כתפוחי סזאן העקומים והמרושלים, הוכר בהמשך כיצירה גאונית המשקפת את אישיותו ורגשותיו של סזאן. תפוחי סזאן הפכו לסמל עולמי של יצירת אמנות פורצת דרך ומרגשת, כמו החמניות של ואן גוך, והשעונים הנמסים של סלבדור דאלי. התפוח הוא מטאפורה נהדרת לדעת - ליכולת הביטוי האנושית המתחדשת והמרגשת, לאמת שהתווה סזאן, לאחר שנים של מאבק עצמי. סמל לניצחונה של הרוח האנושית, אותה היטיב רילקה לתאר בספרו הדקיק.

קישור ליצירות של סזאן -http://www.paul-cezanne.org.
28 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ (לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
רונית - תודה - מסכים שילוב בין אמנות חזותית לספרות הוא נפלא, בעיקר שהאמנות היא ציור אמפרסיוניסטי ואחד מהמיצגים הגדולים שלה הוא סזאן, אמן שמאתגר להביט ביצירותיו במבט שני ושלישי, ורק אז אפשר להתחבר לגאוניות שלו.
רונית (לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
סקירה נפלאה, השילוב בין אומנות לספרות נפלא.
רץ (לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
לי - תודה
לי יניני (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
סקירה נהדרת! תודה
רץ (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
יפעת תודה - כשאוהבים ציור וציירים אמפרסיונסטים - קל מאוד לכתוב על נושא שנוגע בנפשו של אדם- במגע של יופי חזותי אמיתי
יפעת (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
כמה יפה הכתיבה שלך על ציור.
רץ (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
חני - תודה - אכן היצירה בערה בעצמותיו של סזאן - ורילקה נתן לנו את היכולת לחוש את עוצמתה והאמת שבה
חני (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
כל סוג של יצירה הבוער בעצמותינו הוא נפלא. תענוג שוב רץ...
רץ (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
מירישה - תודה - המיפגש בין יוצרים גדולים, כותבים ומציירים עשוי להיות מלהיב, בעיקר שמדובר בביטוי פורץ דרך ומוסכמות, בין השירים לציור יש השלמה, במקום שבו נגמרות המילים, יש מקום לצבעים, זה עולם שמשלים את דרכי ההבעה בשתי שפות שהם שונות אחת מהשנייה.
רץ (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
אוקי, עולם - נפלא -נורא,דן סתיו, שין שין - תודה לפרגון לחוייה של מיפגש בין מלים לציורים.
מירי שחם (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
המפגש בין מרחב הצבע ומרחב המילה הציור שמדבר בשפת הצבע בלבד ולצידו מגבלת הטקסט שכפוף לחסדה של המילה - והמפגש המלהיב בין השניים, שרק מדגיש את המקום הריק שיש בכל מדיום בנפרד, ומבליט את מוסכמות ההתבוננות/קריאה שלנו, ואת האופן בו אנו נאלצים להשלים בעצמנו את המקום הריק הזה. במהרה מתברר לנו שהמקום הריק הוא לא באמת ריק, אלא משקף את דיוקן המתבונן עצמו.
שין שין (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
הקורת מקסימה. בשביל בקורות כאלה כדאי להשתייך לסימניה.
עולם (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
An apple a day keeps the Doctor away
דן סתיו (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
רץ - ביקורת נפלאה - הן מבחינת תכנים והן בזכות הסגנון הארת בצורה כה יפה ומשכנעת את הזיקה שבין האמנויות השונות בבואן לתאר את המציאות.
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
כתבת נהדר!





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ