ביקורת ספרותית על העור הקר מאת אלברט סנצ'ס פיניול
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 12 באוקטובר, 2013
ע"י yaelhar


הספר הזה הוא אליגוריה משונה הדנה - ככל הנראה - בתגובה האנושית הכי צפויה לזרים ושונים: ניסיון להשמיד, גיוס כל יכולת ההרג וההשמדה יחד עם הכתרת השונה בתארים המאפשרים השמדתו - מפלצות, לא אנושיים וכו'. קשה לקרוא לסיפור רומן. באותה מידה קשה לקרוא לו פנטזיה. ויחד עם זאת הוא מציב תשתית סיפורית לפרישת השקפת עולמו של הסופר. השקפת עולמו היא הומנית בדרך כלל אך גם סטיריאוטיפית ושוביניסטית.

מעשה באחד - שמו הלא חשוב אינו מוזכר - שגדל בבית יתומים באירלנד וכשהתבגר מעט הצטרף לשורות הצבא האירי הרפובליקני, וכשפרש ממנו קיבל הצעה להיות מטאורולוג באי קטנטן בקוטב הדרומי. עליו לחיות באי לבד במשך שנה - עד שתגיע הספינה שתחלץ אותו משם - ולנהל רשימות. פיניול איננו אירי. הוא קטלוני. הבחירה שלו להפוך את גיבורו לאירי היא משונה. לקטלונים יש מהפכנים משלהם הנלחמים בשלטון המרכזי בספרד, והם אינם צריכים לשאול רעיונות מהפכניים מהאירים. מה גם שהזרות בין הסופר לבין אירלנד או אנגליה ניכרת בכל. מכל מקום הגיבור מגיע לאי ונתקל במציאות בה יצורים דמויי אדם תוקפים כל לילה את האי ואת שני בני האנוש החיים עליו: הגיבור ומישהו שהיה שם קודם, שהוא כל מה שהגיבור איננו(?) הוא גס רוח, אלים ובור, חובב כלי נשק, שש לקרב ולהרג.

עם השקפת העולם שפיניול פורש בסיפורו יכולתי כמובן להזדהות אם בני האדם יחפשו את הדרך לחיות יחד עם האחר במקום לרצות להשמידו, כמה יפים ומגוונים יהיו החיים! אבל הסיפור מגלה עוד כמה דברים על משנתו של הסופר איתם אני מתקשה להזדהות: הנקבה היחידה אינה אנושית. היא אחת היצורים ונשלטת לחלוטין על ידי שני הגברים (האנושיים?) המעבידים אותה, בועלים אותה ומכים אותה כרצונם. היא קיימת רק כדי לספק את צרכי המין/האלימות של אדוניה.
בקטע מסויים בסיפור פיניול מתאר מישהו המכונה "היהודי". הוא נראה כמו יהודי, יש לו תלתלים שחורים ומשקפיים דקים...גם לו אין שם (מי צריך שם כשיש תואר כל כך הולם?) הסטיריאוטיפיות בולטת מאד כשפיניול מזכיר קברניט צרפתי (הוא אידיוט תוקפני ויש לו פאות לחיים בלונדינית וסיגר הואנה) או גנרלים אנגלים.

הסיפור אינו מעניין במיוחד למרות נתוני הפתיחה המושכים. הסופר שיבץ בו שפע קטעים כאילו פילוסופיים, שמטרתם להגדיר את גישתו ההומנית כביכול של הגיבור. הסיפור אינו משעמם אבל פעמים רבות הרגשתי שהוא ילדותי כשהוא מחדד הבדלים בין "טוב" ל"רע": הטוב זוכה בכל המידות הטובות (וגם בנערה...) הרע הוא גם מכוער גם טיפש וגם דוחה...על המניעים של הדמויות אין בכלל מה לדבר.
הישגתי אותו בגלל השם ובגלל הסופר הלא מוכר לי. לא אהבתי, לא סבלתי. חשבתי שהוא סתמי קצת, ילדותי קצת וכלל לא מתוחכם.

14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
(-:
חני (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
אם כך הסיבה נשגבת מעינינו אכן מוזר:)
yaelhar (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
חני (דולמוש): הסופר רחוק מאד מאנגליה בצורת הכתיבה, בהתייחסות הרגשית, בסגנון ובגישה. הוא רחוק גם מאירלנד, לפי דעתי. ברור שהוא ראה לנכון להפוך את עצמו לאירי. השאלה היא למה. לכל אחד מאיתנו יש פנטסיות חבויות על מה הוא היה רוצה להיות לו הוא לא היה הוא.
חני (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
כנראה שהוא הסופר חשב וראה לנכון, בכל מקרה אירי אחד אמר לי פעם: כשאנגליה מתעטשת אירלנד חולה ,קשר רגיש מה שנקרא..
yaelhar (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, חני (דולמוש)! את צודקת. סופר יכול לכתוב על תרבות זרה לו, ויצא לו טוב אם הוא סופר טוב. במקרה הזה התהייה שלי נבעה מכך שמהבחינה הסיפורית לא היה צורך באירלנד. כשהוא הוסיף אותה הוא רק הדגיש את זרותו לה.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה דן סתיו, השכלתני כלומר, שלחת אותי לחפש בוויקי ידידתי...כי משום מה אני לא מצליחה לפתוח קישורים מהסוג הזה, לא משנה מה אני עושה.
חני (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
לא בהכרח אירי יכתוב על אירי,ובריטי על בריטי לפעמים רואים דברים אחרים כשבאים ומסתכלים על עם מבחוץ.אני כל כך נהנית לקרוא ביקורות שלך אז תודה:)
דן סתיו (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
יעל, ומה נעשה בלי וויקיפדיה?! להלן על המכון עצמו מאתר וויקיפדיה:
http://en.wikipedia.org/wiki/Institut_Ramon_Llull
דן סתיו (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
יעל, אפשר שמכון רמון יוי קשור לאוניברסיטת RAMON LLULL זו נמצאת בברצלונה ונקראת על שמו של הפילוסוף (RAMON LLULL (1232-1316, יליד קטלוניה.
פרטים נוספים על האיש ניתן למצוא באתר:
http://quisestlullus.narpan.net/eng/1_intro_eng.html
טופי (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה לך ניצחיה.. על כך לא ידעתי..
נצחיה (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
טופי - קזואו אישיגורו הוא סופר בריטי. השם מטעה, וכך גם מוצאם של הוריו, אבל הסופר מכיר את התרבות הבריטית לפני ולפנים. למעשה הסופר עצמו אומר שספריו על יפן, כמו "נוף גבעות חיוור" ו"אמן של העולם הצף" מספרים על יפן דימיונית, יפן שבראשו, שאינה בהכרח זהה ליפן האמיתית.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, טופי! חיפשתי ולא מצאתי. בארץ הוא יצא לאור ב 2005, בסיוע מכון רמון יוי שאין לי מושג מהו.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, דן סתיו! אני חושבת שהתשובה היא תלוי...יש סופרים שמצליחים לכתוב להפליא על תרבות אחרת. קלאוול ב"שוגון" המופתי, ליאן הרן בסדרת סיפורי האוטורי שלה ומישל פייבר שכתב את "עלה הארגמן" הנפלא על המאה ה 19 בלונדון. יש כמובן עוד רבים ששכחתי, פיניול אינו אחד מאלה.
טופי (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
דן - אולי כדאי למדוד ספר תחילה לפי טיב הכתיבה (אלא אם הוא ספר לימוד..)
דן סתיו (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה, טופי, אנסה. אכן אפשר שאין קשר חד-משמעי. הבעיה היא שבבורותי במקרים רבים אינני יודע כלל האם לסופר יש שמץ של מושג על נושא הכתיבה או לא
טופי (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
יעל, ביקורת מרתקת! האם מוזכר תאריך כתיבתו? זה מסקרן..
טופי (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
דן - לא בהכרח יש קשר בין הכרות הסופר את התרבות עליה כתב נסה את "שארית היום" מאת קאזואו אישיגורו.. אחד מני כמה שהיוו השראה לכתיבת "הכתרה מאת בוריס אקונין
דן סתיו (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
יעל, ביקורת מעניינת ומחכימה. מקריאת הביקורת אני מבין כי עדיף היה לו הסופר הקטלוני היה שואב השראה מגיבורים קטאלוניים אותם הוא מן הסתם מכיר היטב מאשר ממסורות אנגליות או איריות. האם את סבורה שככלל רצוי שכל סופר יעסוק בנופי ארצו, אותם הוא מן הסתם מכיר היטב ולעומק (אלא אם בילה שנים רבות במקומות אחרים)? בזמנו נהניתי מאד לקרוא את הספר של סמפדרו הספרדי החיוך האטרוסקי העוסק בהתנגשות הערכים בין צפונה של איטליה לבין דרומה. אינני יודע עד כמה בקיא סמפדרו בתרבות ובחברה של איטליה - גם אני אינני מתיימר להיות בקיא בנושאים אלה - אבל התוצר הסופי היה נפלא.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ