ביקורת ספרותית על עם בוא הזיכרון מאת שאול פרידלנדר
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 10 באוקטובר, 2013
ע"י tuvia


מילת המפתח בסיפורו של פרינדלנדר היא ״ חרדה״, על כל גווניה, שורשיה ותעלוליה.
נסיתי לעמוד על מקור החרדה הזה ולא הצלחתי לרדת לעומקי שורשיו. כך שנותר לי
רק לתאר את התבשלותה של החרדה ולשוות לה הסבר מניח את הדעת מבלי לעשות
לפרידלנדר ״ניתוח״ פסיכולוגי, כי אינני פסיכולוג במקצועי.
כותב פרינדלנדר כבר בילדותו בסביבות גיל 5 ברחוב, הוא חש בחוסר ביטחון ובתחושת החרדה.
האם היתה זאת ראיה עתידית לבאות?
בבית הספר בפראג, הוא וחמישה חברים יהודים נוספים נסגרו בחדר צדדי בלימודי התורה, בזמן
שחבריו בני כתתו למדו את עיקרי הדת הקטולית. כבר אז נוצר השסע בין הם ואנחנו, והם היכו
בנו והתעללו בנו על כי היינו אחרים.
ואז מגיע משבר הסודטים והסכם מינכן והגרמנים משתלטים על צ׳כיה, היהודים מרגישים שמלתעות
חזקות הולכות להסגר עליהם, ומי שיכול בורח, בחרדה עמוקה.
משפחתו של פרינדלנדר עולה על הרכבת לפריז. הרכבת חוצה את גרמניה ונעצרת לבדיקת פספורטים
ומכס בכל עיר חשובה לאורך הדרך. וכל פעם חוזר הסיפור על עצמו, גרמנים עולים לקרונות מזהים את הנוסעים
עושים חיפושים בחפציהם. כל כניסה כזאת לתחנה מלווה בחרדות עמוקות ובפחדים של מה יהיה?
גם כשהם מגיעים לפריז, אין זאת התחנה שבה הם הגיעו לשלווה ולנחלה. הצרפתים מקבלים אותם באיבה די ברורה.
תוך זמן קצר פורצת מלחמת העולם השניה, שאול, או בשמו האמיתי פול, ומשפחתו בורחים שוב והפעם לדרום צרפת
לאזור שיקרא לאחר מכן צרפת החופשית, זאת נמצאה תחת הנהגת וישי,
שלא מתביישת לעשות עסקאות ולמכור את יהודיה ואפילו את ילדיהם
ולהסגירם לידי הנאצים לגרוש למחנות המוות. משפחת פרינדלנדר מרגישה שזמנם אוזל ועליהם למצוא לפחות מקלט להסתרת בנם שאול .
בהיותם משפחה יהודית מתבוללת הפיתרון היעיל ביותר הוא להכניס את הילד לפנימיה של המיסיון הקטולי ששם יחסית הילד יהיה בטוח.
הם היו מוכנים אפילו למחוק את זהותו היהודית של הילד ולהטבילו לנצרות.
ימים קשים עברו על ילד , אבל אט , אט הוא מצליח לאמץ את הזהות החדשה שלו ולהתמע באווירת המיסיון.
המלחמה מסתיימת וג׳אן פול כפי שהוא נקרא כעת צריך להחליט על דרכו.
קרובי משפחה באים ומנסים לשכנע את הילד לעזוב ולבוא איתם.
לסוע לסבתא שנמצאת בשוודיה.
הוא מסרב ,אלא, רק אם זו תסכים לחזור ולבוא לגור בפראג. אבל זאת לא אפשרות ראלית לעבור לצ׳כיה תחת השילטון הקומוניסטי.
לבסוף הילד מחליט לעבור לפריז וללמוד בבית ספר תיכון ״ נורמלי״ שנחשב בזמנו לאחד המובילים בצרפת.
פול חוזר לשמו הראשון, לאט לאט הוא מתחבר לתנועות הנוער היהודיות, וכאשר אלו לא מצליחות לארגן לו סרטפיקט לארץ הוא עובר מתנועת הדרור של השמאל לתנועת בית״ר של האצ״ל.
תוך זמן קצר מאוד ימצא פול את עצמו על אוניה בדרך לחופי הארץ
על האוניה ׳ אלטלנה׳
ושם כבר יפתחו לפניו ריגושים חדשים של ארץ חדשה.
ספר מעורר עניין, הרבה ספורים מסוג זה סופרו על ההם משם, לפעמים ספורים קשים יותר לפעמים קשים פחות אבל תמיד ספורי חיים , או מוות.
יש שהם נגמרו בהפי אנד , רבים יותר מסתיימו בשבר ובחורבן, אבל תמיד ספורים עם תובנות עמוקות.
וזהו אחד מהם.
טוביה גולדשטיין.
20 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
לי יניני (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
אהבתי את הביקורת שלך. תודה
tuvia (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
קודם כל הרבה תודות לכל המלייקות והמלייקים. בקשר לדברים שנאמרו כאן:
חני, אינני יודע אם פרינדלנדר הילד צפה את העתיד לקרות.
עומק החרדות והפחד שלו היו לדעתי כתוצאה, או ריאקציה
ממה שהתחולל סביבו.
הוא נולד למשפחה עשירה היתה לו אומנת צמודה. ילד ״צמר גפן״
כמו שקוראים לזה היום. שום דבר לא הכין אותו, כמו שאף יהודי אחר
שבאו מרקע מרכז אירופאי ( אוסטריה, צ׳כיה, גרמניה וכו׳) למשברים שבאו
בזה אחר זה לאחר מלחמת העולם בראשונה.
משבר עליית היטלר לשלטון ומערכת חוקי נירנברג, וההדף בארצות השכנות
ולאחר מכן המשברים הפוליטיים עם צ׳כיה וגרמניה בנוגע לסודטים, השפיעו על כולם:
ובמיוחד על מעמד היהודים שמאזרחים. שוויי זכויות, הוצאו לאט לאט מחוץ לחוק.
ההשפלה, הפחד, החרדות, כל אלה רק התגברו מיום ליום . השפעתם על הצעירים
היתה הרסנית!
כאשר הצליחו להוציא את רכבת הילדים מפראג לאנגליה, מסתבר שהילדים האלה
היו נפגעי פוסט טראומתיים. על כן זה לא מפתיע שגם אלה שהצליחו לברוח לצרפת סבלו מאותם
תופעות בעצמם.
לאחר כיבוש צרפת וחלוקתה לאזור חופשי ולאזור הכבוש, החלו הרדיפות של היהודים הזרים.
והם היו הראשונים להיות מגורשים למחנות.
מלחמת הקיום לא נפסקה מעולם, היא רק ידעה עליות ומורדות.
חמדת, טופי,, כמו שכבר כתבתי, שאול פרינדלנדר , היה איש שעבר טראומות אישיות קשות.
לא צריך להיות פסיכולוג כדי לעמוד על עומק הטראומות האלה. במקרה שלו הן חזרו אחת אחר
השניה ובעוצמה מתגברת.
למרות זאת, היה לו מזל הוא נותר בחיים! לעומת רבים אחרים שלא.
טוביה
חגית (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
ביקורת מרתקת
חמדת (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
ביקורת טובה .מצטרפת לדעתה של טופי בהקשר לחרדות.
לי יניני (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
תודה טוביה יופי של ביקורת
חני (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
נכתבו הרבה ספרים ושירים על פראג טוביה אולי הוא באמת חזה את העתיד לבוא..ביקורת יפה
טופי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
מעניין! נראה שהצלחת להסביר באופן ברור את שורשיה של החרדה...





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ