ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 7 באוקטובר, 2013
ע"י נצחיה
ע"י נצחיה
כמו הרבה אנשים אחרים, סבל הכתב ניצן חן משבט לשונו של הרב עובדיה יוסף ז"ל. במהלך מסיבת עיתונאים כינה הרב את הכתב כ"עוין" וציווה עליו "תצא בחוץ". שלא כמו הרבה אחרים, ניצן חן קיבל התנצלות מפורשת על האמירה, בטענה שזו היתה טעות בזיהוי, והעוינות כוונה כלפי עיתונאי אחר.
בכתיבת ביוגרפיות של אישים פוליטיים ואחרים, יכולים הכותבים לנקוט באחת משתי גישות נוגדות. אחת היא גישת המעריץ, המסתכל על נשוא המחקר כטלית שכולה תכלת, כותב עליו באהבה, ומסתיר ככל שאפשר את חסרונותיו. גישה שניה היא הגישה העוינת, המסתכלת על האדם בצורה ביקורתית. גישה זו נפוצה בעיקר אל מול אנשים שסחפו אחריהם רבים. כריזמה סוחפת היא מסוג הדברים שמושך אנשים למתוח ביקורת חדה וחזקה.
כשקולות ה"תצא בחוץ" מהדהדים באוזניי, ישבתי לקרוא את הביוגרפיה של הרב עובדיה, שניצן חן הוא אחד מכותביה. להפתעתי גיליתי נימה שונה לחלוטין ממה שחשבתי. נימה שאינה גישה א' ואינה גישה ב'. הכותבים שנגשו לפענח את סודו של הרב עובדיה, באו מנקודת מבט מכבדת וחוקרת. חוקרת, משל היה הוא חידה, משל הם מנסים לרדת לחקרה, ובכל פעם שנדמה והצליחו, מתגלה עוד פן לחידה, עוד מפנה שצריך לחקור. מכבדת, מתוך הכרות והערכה לדמות, לתורתה, ולמפעלה.
לא קל לקרוא את הביוגרפיה הזאת. מדובר בספר עב כרס, המקיף מאות עמודים ועשרות שנות חיים פעילות ביותר. לא קל, אבל מעניין מאוד. הכותבים מתחילים בילדותו של הרב, בבגדד ובארץ, עוברים לשנות הישיבה שלו, מתעמקים בקשרי המשפחה, ובמקומות העיסוק והכהונה השונים. הם פורשים את משנתו התורנית וההלכתית של הרב, ואת העוצמה והתעוזה הכרוכים בפסיקות ההלכה שלו. הדמות שעולה מתוך הכתובים היא בעיקר דמות מורכבת. מה שמראה שגם הכתיבה לא היתה מעשה פשוט וקל. הרב עובדיה היה בעיקר איש של סתירות, של ניגודים, של פעילות בכמות שלא תאמן בתוך עולם התורה ומחוצה לו. בנוסף הוא היה פוליטיקאי, והשתמש בשבט לשון בוטה וחריף, כשרצה להביע את עמדותיו.
לא קראתי עכשיו. את הביוגרפיה קראתי לפני כמה שנים. על אף שהכרתי את החומר, הספר חידש לי הרבה. מאז המבט שלי על האישיות הציבורית לבושת הגלימה וחובשת המשקפיים הכהים הפכה להיות מעריכה פי כמה וכמה. המבט על ש"ס, התנועה ששינתה את הפוליטיקה הישראלית לפני כשלושים שנה, הפך להיות מפוכח יותר.
ג' חשוון תשע"ד. יום פטירתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל. זכרו יגן עלינו, ותהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
31 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
נצחיה
(לפני שנה ו-3 חודשים)
אלי, האיש הוא אותו איש
אין דרך לעשות את ההפרדות בין פנים שונות של הדמות הציבורית שלו, ובהכרח השימוש בביטויים עולבים כלפי שומעי דרשותיו פוגע גם בקבלת התפיסה ההלכתית שלו |
|
|
אלי
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
כעיקרון יש להבחין
בין דמותו של הרב עובדיה יוסף כדמות הילכתית לבין דמותו כנשיאה של מפלגה פוליטית וכן לבין דמותו כדרשן בבית הכנסת. עיקר הגדולה וההערכה המיוחדת של הרב עובדיה נבעה מדמותו כאיש הלכה. הפיחות במעמדו נבע בעיקרו בשל השימוש בביטויים עולבים ופוגעים בדרשותיו שבחלקן הם היו ביטוי לצד הפוליטי שבו
|
|
|
אלי
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
כעיקרון יש להבחין
בין דמותו של הרב עובדיה יוסף כדמות הילכתית לבין דמותו כנשיאהבשל מפלגה פוליטית וכן לבין דמותו כדרשן בבית הכנסת. עיקר הגדולה וההערכה המיוחדת של הרב עובדיה נבעה מדמותונכאיש הלכה. הפיחות במעמדו בשל השימוש בביטויים עולבים ופוגעים הופיעה בשילוב הצד הפוליטי ובהיותו דרשן.
|
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
חמינה, תודה רבה על תגובתך.
אני חושבת שזו לא רק הסתלקות של אדם אחד. דור שלם של רבנים גדולים הלך לעולמו בשנים האחרונות, ובמי שנשאר אין מי שישווה לרמתם.
|
|
|
חמינה
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת מעוררת התפלאות. אשרייך.
הייתי רוצה להוסיף שלעניות דעתי, עם הסתלקותו של צדיק גדול כמותו, סופו של עידן קרב ובא. עידן של גאוניות בתורה. עידן של אנשי מידות עליונות. שנזכה לחיות לאורו. |
|
|
חני
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
נצחיה הוא היה איש של אחדות אמיתית אבל השאיפה שלו הייתה ללכד את כל הגוש הדתי
אשכנזים ,ספרדים וזרמים שונים. לא הרגשתי בהתבטאותיו כבוד לחילונות כל שהיא.זו הסיבה לכל קיטונות הזעם כלפיו. אז אני עדיין הודפת. תודה על תשובתך.
|
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
תודה לך חני.
גם אני "עובדת" קשה ביומיים האחרונים, אם כי רק וירטואלית. בסוף מישהי כתבה, ובכך פקחה את עיני, על זה שהיא בעצם כותבת נגד דמותו ה"חרצופית", כי אין לה באמת מושג איך היה מעבר לזה. רק את השיקוף התקשורתי הצהוב על התבטאויותיו.
ואני חושבת שהרב שאף לאחדות כללית. זה נכון שהוא לא היה פלורליסט, ולא ראה בפלורליזם ערך, אבל אני לא מסכימה לאמירה שהוא "לא כיבד שום מגזר אחר". אני חושבת שעם ישראל היה יקר לליבו. מסיפורים שאני מקבלת בימים האחרונים אני רק רואה עד כמה היה אכפת לו בעיקר מהדלה: מהאלמנות, העגונות, מסורבות הגט, היתומים, הממזרים. חלק מגדלות הפסיקה שלו מתבטא בדיוק בזה, במחשבה לא רק על "עיקר הדין", אלא גם על האדם שמאחורי, ועל לפנים משורת הדין. שמונה מאות וחמישים אלף אנשים שקמו בספונטניות, מהרגע להרגע, ונהרו לירושלים, לא באו בגלל הפוליטיקה שבו. הם באו כי הוא השכיל להיכנס לליבם. זה היה מפגן הערכה וכיבוד, והוא עלה פחות (הרבה פחות) מהבת מצווש שהנשיא שלנו אירגן לעצמו. ומסכימה עם הסיום בדברייך. זה העם. זו דמות הארץ. |
|
|
חני
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
נצחיה ביקורת טובה.בימים האחרונים אני מרגישה שאני הודפת הכפשות,דיונים מלבבי שנאה והרבה צחוקים
על האיש בידיי המגזר שאני משתייכת אליו.אני אכן בושה ונכלמת. אני יודעת שהרב שאף לאחדות במגזר שלו,אבל לא כיבד שום מגזר כאן בארץ.
בכל זאת ואף על פי כן חייבים לכבד את האיש שחצי מדינה נהרה אחריו ,למה? כי אנחנו מאותה מדינה ומאותו לאום ושום דבר לא ישנה זאת. |
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
נעמה - תודה רבה לך על המחמאה.
אני חושבת שבאמת תם הדור. אנשים כאלה: הרב שך, הרב אלישיב, הרב שפירא, הרב ישראלי, הרב אליהו. אנשי מעלה בעלי כתפיים רחבות, כבר אין היום. עם הליכתו של הרב עובדיה ז"ל, תם לו דור, ואין חלופות.
|
|
|
נעמה 38
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
כל הכבוד על הסקירה המכובדת הזו. הוא באמת היה אחד מגאוני הדור.
|
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
טופי - תודה רבה לך. וגם לאנג'ל, לחמדת ול NomiH
|
|
|
טופי
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת מצוינת!
|
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
רץ - אתה, כמו רבים אחרים מתמקדים במעשה הפוליטי.
פוליטית - גם לי יש הרבה מה לחלוק. מעולם לא הצבעתי ש"ס, ואני לא רואה את עצמי משוייכת פוליטית לאנשי הרב עובדיה יוסף. בעיני הוא גם אשם באחד החטאים הגדולים ביותר, כי למעשה דבריו ומעשיו הם שאיפשרו את הסכמי אוסלו, והזוועות שבאו בעקבותיהם.
אבל העשייה הפוליטית היא רק חלק מכל מה שהרב עובדיה יוסף עשה, וגם זה "רק" בשלושת העשורים האחרונים. קדמו להם עוד שלושה עשורים של עשייה תורנית, הלכתית ופסיקתית. כמובן שהפוליטיקה משתלבת בעשייה הזאת. אי אפשר להפריד ואי אפשר להזניח. אבל צריך לראות את הפרספקטיבה המלאה של הדברים. והפרספקטיבה המלאה היא מה שהיתה סיסמת הבחירות של ש"ס בזמנו: "להחזיר עטרה ליושנה". כי זה מה שהוא עשה. העשייה ההלכתית שלו היא מעשה רחב כנפיים ורחב יריעה, ומטרתו אחת - להזכיר ליהודים יוצאי ארצות המזרח שיש להם מורשת של עשייה תורנית והלכתית גדולה. לבטל את ההתבטלות כלפי האשכנזים. זה מה שקרה. אם זה העמיק את הקרע בטווח הקרוב, כי הרבה יותר קל לייצר "אחדות" מלאכותית של שני צדדים כאשר אחד הצדדים עסוק בהתבטלות כל הזמן, אז שיהיה. אומרים שאין לרב יורש. וזה נכון. אבל צריך לזכור שה"מרן" הקודם היה רבי יוסף קארו, שחי לפני 400 שנה. עד כדי כך היה צריך הרב עובדיה ללכת אחורה, כדי לשחזר מסורת שכמעט הוכחדה מהעולם. בנוגע לקונפליקטים ולשסעים שהעמיקו, במקרה הזה אני רק אומר שאי אפשר לרקוד טנגו לבד. על כל אמירה בוטה של הרב, היו אנשי תקשורת שחיכו לה, מדי שבוע בשבוע בבית הכנסת היאזדים. חיכו, הקליטו, פרסמו, וחגגו את הרייטינג. אני לא אומרת שהם שיחקו ברב כמו בובה, כי בהתאמה הרב ידע בדיוק מה שהוא עושה ושיחק בהם לצרכיו. אני רק אומרת שיש כאן ריקוד של שני צדדים. |
|
|
רץ
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
נצחיה -סקירה מעניינת רלוונטית ומגיבה למציאות שלנו, מה אישיותו ומעשיו אומרים לנו, לגבי מה שאנחנו היום כחברה ישראלית,
האם הרב שלקח מסורת ספרדית של מתינות ורצה להיות כמו האשכנזים החרדים, אחד שמשלב בין סמכות דתית רוחנית לסמכות פולטית באמצעות שס - מפלגה חרדית ספרדית, האם הגישה הזאת נכונה ותורמת לספרדים ולחברה הישראלית, לדעתי לא, צעדנו לאחור והעמקנו את הקונפלקטים והשסעים של החברה הישראלית שרק הולכים ומעמקים, וחבל שזאת מורשת הרב לגבי כחילוני, היכן הרב קוק ?
|
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
הרב עובדיה יוסף ז"ל היה סובלני מאוד. הוא היה אדם פתוח לכל זרמי החברה.
לא מפליאה העובדה כי הלווייתו הענקית כללה אנשים מכל קצוות העם: מסורתיים, חילוניים, דתיים וחרדים מכל מין וסוג. לא זכורה לי דמות שגרמה לכל כך הרבה אנשים להעריך אותה. אם על פי הערכות המשטרה השתתפו בהלוויה 600,000 איש, ההשתתפות הייתה מגיעה למיליון איש אם מערכת התחבורה יכלה להוביל את כל מי שרצה להגיע. מבחינה היסטורית, עלייתה של ש"ס הייתה אחת מאבני הדרך החברתיות החשובות ביותר. אין להקל ראש בתנועה הזו. לצערי דבקו בתנועה כמה רעות חולות שפגעו בהערכתי הרבה לאנשים שייצגו אותה. פטירתו של הרב יוסף הינה מכה גדולה ליהדות הדתית והחרדית בפרט ולעם ישראל בכלל. חלבי, אני חושבת שאתה מתכוון להערותיו כלפי ערבים. ובכן, לא ולא. הרב היה מתון מאוד מבחינה פוליטית והערותיו בגנות ערבים כוונו כלפי אויבי ישראל ולא כלפי ערבים כעם.
|
|
|
נעמי
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
חלבי, מנגד רבים רבים מספרים איך קיבל אותם באהבה לפתחו ואיך הרגישו שהוא כואב את צערם באמת.
מספרים שלאחר מלחמת יום הכיפורים, בתקופה בה פעל להתרת העגונות, היה בוכה מידי לילה לאחר שבמשך היום היה חוקר ודורש בפרטי הפרטים של סיפורי השכול והאבדן והיה מתוודע להיקף האבדות. כל מקרה ומקרה נגע ללבו. |
|
|
נעמי
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
נצחיה, תודה
זכרו יגן עלינו |
|
|
חלבי
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
הרב אדם מעניין האל בודאי בחר בו כאחד שמאחד ומקרב לבבות ונפשות מה שהפריע לי באישיותו הכבירה שלא היה סובלני לאחר
|
|
|
חמדת
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
כחילונית -אני מעריכה את הרב על ידענותו, הליכותיו בתורה וכפוסק הלכה של מציאות .יהי זכרו ברוך.
|
|
|
Angel
(לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת מאוד מעמיקה ומעניינת!
|
31 הקוראים שאהבו את הביקורת
