ספר מעולה, מקורי, אחר, ממש כמו הכותבת. אני זוכרת אותי בשנות העשרים לחיי כשגרתי בשינקין (הרבה לפני שההוא שכתב את "גרה בשינקין" נהיה, לא עלינו, שר האוצר...) וקראתי באדיקות את טורה (יחד עם תמר קרוון הסופר-מוכשרת) ב"העיר". אומנם זה היה טור אופנה, אבל עבורי הוא היה הרבה מעבר לכך. לעניין הספר: נהניתי מקריאתו והתרשמתי - שוב - מעד כמה שלנדסמן מקורית בכתיבתה. אני חושבת שהיא צריכה לפרוש מכל עיסוקיה בחייה (הבנתי שהיא עוסקת ביוגה, ומה זה אומר עלינו ועל יחסינו לסופרים...) ופשוט לשבת ולכתוב, לכתוב, לכתוב. (ולא לעיתונים, אלא ספרים, רומנים) כי היא פשוט כותבת מצוינת! נילי! יש לך לפחות מעריצה אחת...
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
