הביקורת נכתבה ביום שבת, 10 באוגוסט, 2013
ע"י tuvia
ע"י tuvia
אחד הדברים שנלמדים בקורסים מתקדמים באוניברסיטה, בעיקר בנוגע לכתיבת עבודות מחקר ( סימנריוניות לדוגמה), הוא להגדיר באופן ברור את שאלת המחקר!
שאלת המחקר היא לב ליבו של המחקר ואליו וממנו נובעים וחוזרים החוטים המקשרים את כל חלקי העבודה.
בספרו זה של דיוויד מקאלו אני שאל את עצמי מה היתה שאלת המחקר?
האם היא באה לתאר את המאורעות שקרו ב1776, ולתת להם נפח של הסברים? אז כל כרוניקה טובה שבאה לתאר מאורעות שקרה בשנה XYZ, עונה על מטרת הספר.
מקאלו אכן מתאר בפירוט רב את המאורעות, הקרבות, המפקדים , הכוחות המשתתפים ומהלכים הפוליטיים.
אולם חסרה לי שאלת המחקר שהיא הלב של הספר.
יכולתי לחבר בעצמי עשרות שאלות מחקר שיכולות לנבוע מספר זה: מה תפקידו של וושינגטון בניצחון האמריקני? וכיצד הושגו מטרות המלחמה?
מה היו מטרות המלחמה של הבריטים ולמה הם כשלו בהשגתם למרות שבכל המלחמה הם נהנו מעודף לוחמים, שהיו ומאומנים טוב יותר, מסיוע של כוחות גרמניים שלא ידעו רחמים
( כמו תמיד), ממפקדים טובים ומנוסים יותר , וכו׳
לעומת זאת, הצבא האמריקני קונטיננטלי, סבל ממחלות של צבאות צעירים, חסרי ניסיון אך בעלי מוטיבציה גבוהה, ממגפות שתקפו את הצבא בשל חוסר ניקיון אישי, חוסר משמעת
ובעיקר משום שהצבא האמריקני היה צבא מליציוני ( מליציה), לעומת צבא מקצועי עם מסורת וותק ומשמעת חמורה.
אז איך זה בניגוד לכל הסיכויים , דווקא הצבא החלש יותר, הפחות מקצועי , הוא זה שהצליח וניצח במלחמה כולה?
וזאת לדעתי שאלת המחקר שצריכה להישאל.
בספרה של ברברה טוכמן, מצעד האיוולת, שאלת המחקר שלה היתה ברורה: כיצד כשלו הבריטים לראות שהתהליך הפוליטי שהשית הממשל הבריטי על הקולוניות האמריקניות יביא אותם
אל סף המרד, ולמה לאחר שכבר הבינו שעשו שגיאה, לא חזר בו המשטר ותיקן את דרכו.
התשובות לכישלונות של ממשלות בתהליך המשילה, ושל צבאות בתהליך הלחימה, הם דברים שניקבעים מראש וקשה מאוד לשנות את הקורס שאליו הם הולכים.
אנו שבים ורואים זאת כמעט בכל המלחמות בהיסטוריה, כאשר המפקד העליון בוחר באסטרטגיה מסויימת, שגויה, אבל לא מצליח לתקן את הדרך שמובילה בסופו של דבר למפלה ( ראו לדוגמה את נפוליאון, היטלר, ועוד).
אז מה היתה הטעות הגדולה של הפיקוד הבריטי במלחמה נגד הקולוניות המורדות?
כשאנו בוחנים את מפת הקרבות שהתחוללו הצפון אמריקה בין 1776-1781, והניצחון האמריקני- צרפתי ביורקטאון.
רב הקרבות התנהלו במקומות קרובים לחוף האטלנטי , אשר היה קל להגיע אליהם ולהניע אליהם כוחות גדולים ברגל, או ישובים ששכנו לגדות הנהרות שאליהם יכול היה הצי הבריטי להניע כוחות דרך הים.
כמעט אף קרב אחד לא התחולל בתוך היבשת, כך שתמיד גם בניצחונות וגם בכישלונות, ניתנה לכוח האמריקני אפשרות לסגת לפנים הארץ, לרכז כוחות חדשים ולהיות מוכנים בזמן קצר להמשך הלחימה.
האסטרטגיה הבריטית כשלה כבר מההתחלה, כאשר מטרת המלחמה לא היתה מבחינה הגיונית להיות מושגת. שליטה על כל שטחי הקולוניות, שהרי אפילו בשלב זה אמריקה היא ארץ ענקית.
אמר זאת אחד הגנרלים האנגליים , גנרל קורנלוויס עצמו, מטרת המלחמה היתה צריכה להשמיד את כוחות המורדים ולא להשתלט על שטחים!
חבל שבהמשך הספר המחבר לא נגע בנושא האסטרטגי ובשאלה למה אנגליה לא שינתה את מטרות המלחמה לשבירתם של הכוחות המורדים.
הספר בפני עצמו כתוב ניפלא, כתיבה נהדרת ומחקר מעמיק בעובדות, אבל כעבודה ולימוד אקדמי יש בה ליקויים.
טוביה
18 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
tuvia
(לפני 12 שנים)
נ.ב בנוגע לנושא מלחמת האזרחים כביכול שהיתה בין הלויאליסטים ( ככה הם ניקראו) לבין האמריקנים, הראשונים
למרות שהיו, היו מספר מועט למדי כאשר בודקים את אלה שהיו ונשארו נאמנים למלך.
רובם היו מתוך אותם חברה שהגיעו לאמריקה למלא תפקידים רשמיים, וכמו תמיד העילית החברתית שנשארת נאמנה למשטר, כמו ברוב המשטרים המלוכניים, אנשים שזוכים לחסדי המשטר. מקאלו דוקא מזכיר אותם פה ושם וטוען שהבריטים עצמם לא סמכו או הסתמכו עליהם יתר על המידה. זאת אומרת שהם היוו אחוז זניח מבין התושבים במושבות. טוביה |
|
tuvia
(לפני 12 שנים)
אני חושב שלא ירדת לסוף דעתי, עבודה סימנריונית, עבודת גמר לתואר, לדוקטורט כל עבודה וגם ספר , צריכה להיות שאלת מחקר עיקרית .נכון שיכולות להיות
מספר רעיונות, נושאים וכו׳
הבעיה שבספר לא מצאתי נקודה אחת שמהווה ציר שעליה בנוי הספר. נכון יש מספר נושאים רב שמתארים את הנושא, אבל עבודה מסוג כזה איננה דורשת דרישות אקדמאיות, ואם לא , זאת אומרת שאם זה איננו ספר אקדמי או ברמה אקדמית, זה סתם ספר היסטוריה של בית ספר תיכון. אם דייוויד מקאלו הוא היסטוריון, יש פה עבודה היסטוריוגרפית טובה, אבל חסר עמוד שדרה לספר, או כמו שאמרתי ציר שסביבו בנוי הסיפור. טוביה |
|
רץ
(לפני 12 שנים)
טוביה - כמובן כתוב היטב, אבל ספר העוסק בנושא מורכב הוא לא עבודה סימנריוניות, ולא פרק מתוך ברברה טוכמן - מיצעד האיוולת, אם הספר מתמקד בנושא אחד הוא יכול להציב שאלת מחקר מרכזית, אבל אם הוא עוסק במגוון הגורמים והתהלכים במלחמת העצמאות האמרקאית, אז ברור שמדובר במספר משתנים - גורמים, ולכן נכון להציב מספר שאלות ולא אחת. כמו המצב המסובך של המלחמה שהייתה גם מלחמת אזרחים בין תומכי האמפריה הברטית למתנגדיה -כשאלה נוספת לסיבת הניצחון.
|
|
tuvia
(לפני 12 שנים)
תודה לכל המלייקים ולכל המגיבים. שבת שלום והרבה שלווה בסוף שבוע זה לכולם. טוביה
|
|
tuvia
(לפני 12 שנים)
אכן אנקה, הרדיפה אחר הכבוד היא נושא בפני עצמו, אבל בדרך כלל מדיניות נקבעת , בעיקר במשטרים דמוקרטיים על ידי
ממשלה, וגם הצבא לא יכול להחליט על צעדים מבלי לקבל הוראה מהרשות המבצעת. ( אני לא מדבר על משטרים שאינם דמוקרטיים), במקרה של בריטניה, זה פשוט עניין שגרר עיניין מבלי אפשרות לעשות אחורה פנה מכוון שהיה
עיניין של אובדן כבוד למלך אנגליה! הרי הוא זה שהורה על צעדי הענישה ! אי אפשר להמרות את דבר המלך. זה דרך אגב לא אומר שלא היתה התנגדות בפרלמנט עצמו לצעדים שהמלך רצה לנקוט בהם. הכי בולט בהקשר הזה היה אדמונד ברק, שממש ביקר את המלך אבל גם הוא ראה במושבות קניין אנגלי! תודה על הלייק ועל הדברים. טוביה |
|
אנקה
(לפני 12 שנים ו-1 חודשים)
לפעמים מנהיגים המצעידים את צבאותיהם למלחמות קשה להם עד מאוד
להודות בכשלון גם אם הם מבינים את זה בעומק ליבם (או שכלם אם עדיין נשאר להם כזה) אולי זה מפחד מאובדן ערכם בעיני עמם או משיקולי אגו וכך הם ממשיכים במלחמה חסרת תכלית וטעם ומאבדים לשווא חיים של צעירים. כך הם מאבדים גם את מקומם ואת הרושם על דפי ההיסטוריה.
|
18 הקוראים שאהבו את הביקורת