ביקורת ספרותית על 1776 - המלחמה ששינתה את ההיסטוריה של העולם המערבי מאת דייוויד מקאלו

---

אחד הדברים שנלמדים בקורסים מתקדמים באוניברסיטה, בעיקר בנוגע לכתיבת עבודות מחקר ( סימנריוניות לדוגמה), הוא להגדיר באופן ברור את שאלת המחקר!
שאלת המחקר היא לב ליבו של המחקר ואליו וממנו נובעים וחוזרים החוטים המקשרים את כל חלקי העבודה.
בספרו זה של דיוויד מקאלו אני שאל את עצמי מה היתה שאלת המחקר?
האם היא באה לתאר את המאורעות שקרו ב1776, ולתת להם נפח של הסברים? אז כל כרוניקה טובה שבאה לתאר מאורעות שקרה בשנה XYZ, עונה על מטרת הספר.
מקאלו אכן מתאר בפירוט רב את המאורעות, הקרבות, המפקדים , הכוחות המשתתפים ומהלכים הפוליטיים.
אולם חסרה לי שאלת המחקר שהיא הלב של הספר.
יכולתי לחבר בעצמי עשרות שאלות מחקר שיכולות לנבוע מספר זה: מה תפקידו של וושינגטון בניצחון האמריקני? וכיצד הושגו מטרות המלחמה?
מה היו מטרות המלחמה של הבריטים ולמה הם כשלו בהשגתם למרות שבכל המלחמה הם נהנו מעודף לוחמים, שהיו ומאומנים טוב יותר, מסיוע של כוחות גרמניים שלא ידעו רחמים
( כמו תמיד), ממפקדים טובים ומנוסים יותר , וכו׳
לעומת זאת, הצבא האמריקני קונטיננטלי, סבל ממחלות של צבאות צעירים, חסרי ניסיון אך בעלי מוטיבציה גבוהה, ממגפות שתקפו את הצבא בשל חוסר ניקיון אישי, חוסר משמעת
ובעיקר משום שהצבא האמריקני היה צבא מליציוני ( מליציה), לעומת צבא מקצועי עם מסורת וותק ומשמעת חמורה.
אז איך זה בניגוד לכל הסיכויים , דווקא הצבא החלש יותר, הפחות מקצועי , הוא זה שהצליח וניצח במלחמה כולה?
וזאת לדעתי שאלת המחקר שצריכה להישאל.
בספרה של ברברה טוכמן, מצעד האיוולת, שאלת המחקר שלה היתה ברורה: כיצד כשלו הבריטים לראות שהתהליך הפוליטי שהשית הממשל הבריטי על הקולוניות האמריקניות יביא אותם
אל סף המרד, ולמה לאחר שכבר הבינו שעשו שגיאה, לא חזר בו המשטר ותיקן את דרכו.
התשובות לכישלונות של ממשלות בתהליך המשילה, ושל צבאות בתהליך הלחימה, הם דברים שניקבעים מראש וקשה מאוד לשנות את הקורס שאליו הם הולכים.
אנו שבים ורואים זאת כמעט בכל המלחמות בהיסטוריה, כאשר המפקד העליון בוחר באסטרטגיה מסויימת, שגויה, אבל לא מצליח לתקן את הדרך שמובילה בסופו של דבר למפלה ( ראו לדוגמה את נפוליאון, היטלר, ועוד).
אז מה היתה הטעות הגדולה של הפיקוד הבריטי במלחמה נגד הקולוניות המורדות?

כשאנו בוחנים את מפת הקרבות שהתחוללו הצפון אמריקה בין 1776-1781, והניצחון האמריקני- צרפתי ביורקטאון.
רב הקרבות התנהלו במקומות קרובים לחוף האטלנטי , אשר היה קל להגיע אליהם ולהניע אליהם כוחות גדולים ברגל, או ישובים ששכנו לגדות הנהרות שאליהם יכול היה הצי הבריטי להניע כוחות דרך הים.
כמעט אף קרב אחד לא התחולל בתוך היבשת, כך שתמיד גם בניצחונות וגם בכישלונות, ניתנה לכוח האמריקני אפשרות לסגת לפנים הארץ, לרכז כוחות חדשים ולהיות מוכנים בזמן קצר להמשך הלחימה.
האסטרטגיה הבריטית כשלה כבר מההתחלה, כאשר מטרת המלחמה לא היתה מבחינה הגיונית להיות מושגת. שליטה על כל שטחי הקולוניות, שהרי אפילו בשלב זה אמריקה היא ארץ ענקית.
אמר זאת אחד הגנרלים האנגליים , גנרל קורנלוויס עצמו, מטרת המלחמה היתה צריכה להשמיד את כוחות המורדים ולא להשתלט על שטחים!
חבל שבהמשך הספר המחבר לא נגע בנושא האסטרטגי ובשאלה למה אנגליה לא שינתה את מטרות המלחמה לשבירתם של הכוחות המורדים.
הספר בפני עצמו כתוב ניפלא, כתיבה נהדרת ומחקר מעמיק בעובדות, אבל כעבודה ולימוד אקדמי יש בה ליקויים.
טוביה

» ביקורות נוספות של tuvia
» ביקורות נוספות על 1776 - המלחמה ששינתה את ההיסטוריה של העולם המערבי