ביקורת ספרותית על יום שלישי, בארבע וחצי - פרוזה עשרה # מאת אשכר ארבליך-בריפמן

---

כל יום שלישי בארבע וחצי נפגשת אלי עם הפסיכולוג אודי,היא יושבת על כורסת קורדרוי חומה,עם שתי כריות שדוקרות לה בגב, לא מבינה מה זה כל כך עוזר לה,אך ממשיכה ללכת כי אבא ואמא רוצים שתרגיש יותר טוב, אבל אולי היא גם קצת מאוהבת בו.
ספר המספר את סיפורה של אלי, נערה תל-אביבית רגישה ונבונה,אך בעלת דימוי עצמי נמוך, שמגלה את עולמה הפנימי בשיחות עם הפסיכולוג אודי, שמקשיב בעיקר, אך בין לבין נותן לה כלים להעריך את עצמה בעיני עצמה יותר מאשר נערה מגושמת ושמנמנה,שהגיעה אליו דרך המלצת ההורים, כדי לתקן את "הקלקולים" שבה,ומכוון אותה להאמין בטוב שיש בה,וביכולתה ליזום ולשנות מהלכים בחייה ובחיי משפחתה.תוך כדי הגילוי הפנימי שלה היא מגלה סודות משפחתיים, שמערערים את המשפחה, אך בזכות יוזמתה היא מצליחה לגשר על הפערים, ולסייע בשיפור היחסים במשפחה.
ספר מעניין הכתוב כיומן שיחות על כורסת הפסיכולוג,יומן שמיועד לנוער, אך יכול להתאים לכל גיל, כדאי לקרוא!

» ביקורות נוספות של ליזה
» ביקורות נוספות על יום שלישי, בארבע וחצי - פרוזה עשרה #