ביקורת ספרותית על רעש - קווים לדמותה של הפרעה תרבותית מאת יעקב בורק
ספר טוב

---

ספרו של יעקב הכיל הרבה פרטים שידעתי אך גם שפך הרבה תובנות מעניינות.
אני נוטה להסכים עם ההשקפת העולם שיש לצמצם את הרעש בחיינו שזה בעיקר הטלוויזה והעיתון- אני מתשדל להימנע מחדשות
ובעיתון אני קורא בעיקר את הספורט והתרבות.
אני מציע לצופי החדשות לנהל רשימה מתוך כל הכתבות או האייטמים של כל מהדורה לבדוק כמה מהם אינם אלא פרסומות סמויות
או כתבות סובייקטיביות.
גם לי, כמו למחבר, נמאס מכל הכתבות קורעות הלב שיש בטלוויזיה וגם במגזינים כמו לאישה( שם ניתנת משמעות חדשה לביטוי קורע- לב), חוץ אולי מהכתבות של אורלי וילנאי בזמנו בערוץ אחד כשהיא עוד הייתה פדרבוש.
נושא שלא הוזכר מספיק,אולי הושמט כי זה לא טוב להוצאה או משהו, הוא פרסומות. אנחנו חשופים לכמות בלתי אפשרית של פרסומות
אני לא רוצה לספור כמה ביום כי אני מפחד מהמספר. זה משהו שאני יכול להגיד שמוריד את איכות החיים כי הפרסומות מציגות מצג שווא כלשהו של המציאות ולפעמים אנו נוטים להאמין שרכישה של מוצר כלשהו זה מה שאנו צריכים(גם תרבות הצריכה המוגזמת מטופלת בספר).
בסיכומו של דבר אנחנו בוחרים את מידת המעורבות שלנו על הרעשים והמידה שהם מפריעים לנו לכן בפעם הבאה שאתם מרגישים רעש פנימי או מחשבות שליליות נסו להכניס מחשבה טובה.
יש טכניקה שתעזור להימנע מזה ושפר את מצב רוחכם והיא לא עולה אפילו שקל אחד
רוצים הדגמה בבקשה
:)

» ביקורות נוספות של נושא הבשורה
» ביקורות נוספות על רעש - קווים לדמותה של הפרעה תרבותית