ביקורת ספרותית על טטיאנה ואלכסנדר - פרש הברונזה #2 מאת פאולינה סיימונס
ספר בסדר

---

"אנחנו מתהלכים לבד בעולם הזה, אבל אם יש לנו מזל, רגע של השתייכות למשהו, למישהו,שמחזיק אותנו כל חיינו הבודדים"
הציטוט הזה המופיע בסוף הספר - מסכם את עלילתו בצורה מושלמת.
הספר לא היה אינטנסיבי כמו הראשון והיו בו יותר מידי הבזקי עבר. המשכתי לקרוא כי טטיאנה היא אחת
הדמויות המרתקות והכי חזקות שקראתי. השתתקתי לרגע שהיא תתאהב מחדש שבו היא תעזוב את העבר.
אבל היא לא הצליחה והלכה עם הלב שלה עד הסוף.
אך אלכסנדר הוא כבר לא יהיה מה שהוא היה - וזה מצער כל כך. שורה נהיה שבר כלי.
שבר כלי שאולי בגלל הפוסט טראומה שלו לעולם לא יחזור להיות אותו בחור צעיר שהיא אהבה
ורקדה עמו לאור הירח בלזרבו - שהיוותה להם מקלט קיצי קצר שניחם אותם בכל שלבי חייהם.

» ביקורות נוספות של JULIE
» ביקורות נוספות על טטיאנה ואלכסנדר - פרש הברונזה #2