ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 7 במאי, 2013
ע"י יפעתי
ע"י יפעתי
גם הפעם מצליחה ג'ודי פיקו לטלטל ולהעצים את הרגשות,להעלות שאלות כגון מהן הזכויות של ההורים כלפיי הילדים, מי מחליט ומי יודע מה יהיה יותר נכון/ יותר טוב כלפיי הילד.
האם לקום וללכת זה הפתרון הנכון, האם דרך חדשה ומקום חדש באמת ישכיחו עבר מצולק וכואב?
דיליה הופניקס מקבלת זהות חדשה, עמוסה בשקרים שאביה, אנדרו הופקינס, מספר לה מאז שהיא ילדה בת ארבע, לצורך הגנה עליה, על עצמו? הבחירה לברוח היתה לטובתו או לטובתה?
עשרים שמונה תקופת חיים ארוכה, מעצבת אישיות, תקופה ארוכה ללא דמות אם, ללא דמות נשית.
ילדה להורים גרושים,אמא שמקבלת משמורת על בתה ולא מצליחה לדאוג ולטפל בה היא נכון שתילקח על ידי אביה או שתישאר עם אמא שלה,תתמודד לבדה עם אמא אלכוהוליסטית, לא מתפקדת ואב חורג לא ראוי.
האם עשה אביה החלטה נכונה שבחר להוציא אותה מהמסגרת הזאת ולהפוך את עולמה על פיו ובכך להעניק לה עולם טוב יותר, בריא יותר ושקרי?
מהם התפקידים של ההורים כהורים? איפה עובר הגבול? מי יכול לקבוע איזה הורה הוא הורה יותר טוב ואיזה הורה קיבל את ההחלטה הנכונה?
איך אמא לא מצליחה להגן על בתה, לחפש ולמצוא את בתה במשך 28 שנים?
איך אבא מצליח להסתיר ולשקר לבתו במשך 28 שנים?
מי משניהם נתן לה הגנה וחיים טובים יותר בעצם קבלת ההחלטה, האב או האם מעצם הוויתם ההורים של.
מלמדים אותנו, מעבירים אותנו מבחנים, נותנים לנו רישיונות לנהיגה, לנשק אבל לא להיות הורים...
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת
