ביקורת ספרותית על אש - שבע הממלכות - שבע הממלכות #2 מאת קריסטין קאשור

---

שימו לב: בפסקה שלפניכם טעויות מסוימות, ושימושים שונים באמצעים כגון סרקזם, אירוניה, סוגריים ופסיקים. הקיפו בעיגול כל שימוש בסרקזם או באירוניה, או כל טעות אחרת או עיוות של המציאות.

ביום מסוים בשבוע האחרון הצגתי את הבלוג שלי כאן בפני קבוצה של ילדים שקטים ורגועים ומורה, ונתתי להם לקרוא כמה ביקורות לדוגמה. ילד אחד צחק על העניין הזה (נראה לי שהוא לא היה רציני, אבל אי אפשר לדעת לפעמים. מצד שני, אני לא קוראת אנשים טוב כמו שאני קוראת ספרים, אז אולי זה קשור איכשהו), אז אחרי שיחה שאתם יכולים בוודאי לדמיין (אני?? בן אדם אלים??? מה פתאום???), אני מקדישה לו את הביקורת הזו בתור נקמה. נקמת כותבת הביקורות, הנה זה בא.

טוב, אחרי חיסול החשבונות הקטן הזה, שאני חייבת לומר שהוא מספק אותי מאוד כשאני מדמיינת את התגובה שלו כשאני אראה לו את הקטע הזה, אפשר לדבר על "אש", הספר של קריסטין קאשור.

קראתי אותו באנגלית ועצרתי יחסית בהתחלה כי היה קטע לא ברור. אחר כך קניתי את הספר השלישי, אבל לקרוא את הספר השלישי בלי לקרוא את הספר השני זה קצת כמו לקפוץ כיתה: זה יכול לעבוד, אבל יהיה חסר לכם חומר באמצע (לא, לא הקפיצו אותי כיתה. תודה ששאלתם. הדימוי פשוט נראה לי מאוד מוצלח אחרי יום ההורים שעבר עליי).
אז כדי לא "לקפוץ כיתה" הזמנתי את הספר בספרייה וקראתי אותו. יש לי כמה הערות לגביו, וגם המלצה סופית, אם אתם שוקלים לנטוש באמצע הביקורת משעמום.
ההערה הראשונה נוגעת לחוזק של הדמות הראשית, אש. קטסה המחוננת היא דמות יוצאת דופן - היא אישה שיכולה לכסח לאנשים את הצורה במובן הפשוט של הביטוי (במיוחד אם הם מרגיזים אותה, אהמ), לא אכפת לה במיוחד מהעובדה שהיא אישה והיא לא זקוקה לאף אחד שיגן עליה, גם לא לגברים. המסר החזק של "מחוננת" היה מרשים.
אש, לעומת זאת, נשית מאוד: היא יפהפייה, היא מודעת לזה, ואף על פי שהיא אמנם לא תלויה לגמרי בגברים היא בהחלט נהנית מחברתם. היופי של אש הוא גם הכוח שלה.
אז מה הפריע לי באש? היא בוכה ברכרוכיות! יש לה כאבי מחזור! אתם יכולים לדמיין את קטסה סובלת מכאבי מחזור ומחליטה שהיום בא לה לנוח?
(זו נקודה מעניינת, כאבי המחזור: שמתם לב שדמויות בספרים אף פעם, אבל אף פעם, לא הולכות לשירותים אם זה לא קשור לעלילה? הן עושות כל כך הרבה דברים בלי ללכת לשירותים! אז כן, העובדה שיש לאש כאבי מחזור וגם מחזור מעודדת אותי, כי בתור נערה מתבגרת זה עוזר לדעת שגם דמויות ספרותיות הן אנושיות יחסית, כולל המחזור. תרגישו חופשיים לדלג על הערת השוליים הזאת או להתעלם ממנה.)

ההערה השנייה נוגעת לאופן שבו אש מתנהלת, שגם הוא מדגיש את הנשיות המוגזמת של אש. מגבר אחד לשני, עם דגש על יופיה המהמם, שלפעמים גם גורם לאנשים להשתגע עד כדי כך שהם מנסים לנשק אותה באגרסיביות. באמת? האם יופי מבטיח חיים מסוכנים? האם על אש להסתתר רק מפני שהיא יפה?

וההערה האחרונה בנוגע לעלילה: הספר מתרחשת בארץ אחרת, לא בשבע הממלכות, ובלי קטסה, פו, ראפין ובאן. המעבר הזה יכול לתסכל את מי שציפה לספר המשך ל"מחוננת", וכעת ייאלץ להקפיא את קטסה ופו לזמן מה ולפנות להתיידדות עם דמויות אחרות.

אותי "אש" קצת איכזב, אבל זה לא כי הוא ספר לא טוב. הוא באמת נחמד ולא רע, פשוט ציפיתי למשהו אחר לגמרי. אחרי "מחוננת", ציפיתי לספר המשך באותה רמה ובאותה עוצמת פמיניזם. וזה לא מה שקיבלתי. לא ממש התחברתי לספר הזה, אבל אני בטוחה שיש אחרים שיאהבו אותו מאוד, ואם לומר את האמת אני גם לא מתחרטת שקראתי אותו. הוא ריתק אותי לזמן מה והלכתי לישון מאוחר, נהניתי ממנו, אבל זה לא אותו דבר.
אני חושבת ש"אש" הוא לא בהכרח ספר חובה, ואם לא ממש התלהבתם מ"מחוננת" אז אתם יכולים להרגיש בנוח כשתשאירו אותו על המדף. אם התלהבתם מ"מחוננת", אתם מוזמנים להצטייד בבושם גברי כדי לנטרל את הנשיות המרחפת מעל הספר (אישית הייתי מצטיידת גם בכפפות אגרוף כדי לטלטל כמה דמויות ברגעים מסוימים) ולהנמיך ציפיות. צאו לדרך.

» ביקורות נוספות של מילים
» ביקורות נוספות על אש - שבע הממלכות - שבע הממלכות #2