ביקורת ספרותית על הרב שלמה גורן - בעוז ותעצומות - אוטוביוגרפיה מאת שלמה גורן
ספר טוב

---

ספר גדול על איש גדול!
כשהספר הגיע לידי לסקירה הירהרתי לעצמי: "התקופה ההיסטורית מעניינת אותי, אבל לא בטוח שאוכל להתחבר לאישיות ולמרכיביה... אני אזרום ותוך כדי קריאה אחליט".... ברם, זה לא מה שקרה. מהעת שהתחלתי לקרוא את הספר ניצלתי כל דקת זמן פנויה כדי לקרוא בו... יותר מכך, כשאני כותבת שורות אלה, אני חושבת כמה סימבולי שסיימתי את קריאת הספר דווקא בערב יום הזכרון לחללי צה"ל.
בעזרת הספר הזה הבנתי עד כמה הרב שלמה גורן ז"ל (השם היה גורונצ'יק והוא שונה ל"גורן" ע"י דוד בן גוריון). הטביע את חותמו למספר דורות ולא רק בצה"ל. לאחר 19 שנים שבהן לא היה ניתן להגיע לכותל- הרב שלמה גורן ז"ל מגיע לכותל, כשביד אחת ספר תורה וביד השנייה שופר.
באופן הגשת הספר מר אבי רט מזמין לנו הזדמנות נדירה "להציץ" לחיו האישיים והפרטיים של הרב שלמה גורן ז"ל, כאיש משפחה, איש צבא ודמות ציבורית.
אין ספק שהרב שלמה גורן ז"ל, היה דמות מיוחדת ואבי רט עושה זאת בצורה מאוד מכובדת בספר הזה.
כנער, הרב כתב ספר שזכה להמלצות ודברי שבחים מפי גדולי הדור של אז. היה רועה צאן, שירת במחתרות והגיע לתפקיד הרב הראשי של צה"ל, סיכן את חייו, חילץ גופות, היה פעיל בקרבות, קשוב ורגיש לכל אלמנה ויתום.
הרב לא היסס לעסוק בנושאים מאוד רגישים ולא פיקפק לרגע לצאת נגד "גדולים ממנו", כדי להוכיח את הדרך שהוא מאמין בה. חלק מהמקרים מתוארים בספר ופעמים רבות מצאתי את עצמי מופתעת, נפעמת ונרגשת מאומץ ליבו של הרב שלמה גורן ז"ל. על כך נאמר "הוא לא ראה אף אחד ממטר"...
הרב נולד למשפחה ציונית, בשלהי 1917 בזמברוב (150 ק"מ צפון מזרח לורשה). האב עסק במסחר והאם היתה שייכת לחסידי גור.
בשנת 1920 המשפחה עברה לורשה ובשנת 1925 עלתה ארצה ישירות לחיפה ולאחר מכן נדדה לרחובות, פתח- תקוה וירושלים. השנים הללו בארץ לא היו פשוטות: התנקלויות, זריקות אבנים וגניבת צאן מצד הערבים, עוני לא חסר, ורוב גדול מהעולים עסק ביבוש ביצות שחלקם חלו במלריה... אלה היו בהחלט ימים קשים ולא פשוטים כלל וכלל.
מפתיע לקרוא שהרב שלמה גורן ז"ל לא אהב ללמוד. הוא העדיף לרעות את הצאן ולהתבודד עם ספריו. ציטוט עמוד 38: "אומר את האמת-אף על פי שאהבתי את המורים בבית הספר, לא אהבתי ללמוד."
האוטוביוגרפיה נוגעת במספר רב של נושאים: מאורעות תרפ"ט, מלחמת העולם השנייה, הנישואין לרבנית צפיה, פעילותם של רבנים אחרים, אופן התארגנותה של ההגנה, מחתרות: אצ"ל, לח"י, ההגנה, סוגיות הלכתיות, פריצת דרך בורמה, הכרזת המדינה בה' באייר 1948 , מלחמת השחרור, קדש, ששת הימים, יום הכיפורים, מבצעים שונים ועוד ועוד.
אחרי הקריאה בספר הנוכחי השכלתי להבין מאיפה "צמחו" כל מיני סוגיות ופסיקות לדוגמא: סוגיית התרת העגונות. ציטוט עמוד 165: "יזמתי פרסום פקודת מטכ"ל מיוחדת...... על מנת למנוע עגינותה של אישה במקרה של מות בעלה החייל בלי הוכחות ברורות, היכולות לשמש בבתי דין כעדות מספקת על מותו, זקוק כל חייל נשוי לסידור הרשאה למתן גט לאשתו – טופס 821. הרשאות למתן גט אפשר לסדר באמצעות כל רב צבאי".
מאוד התרגשתי לקרוא על מבצע הבאת הגופות משטחי האוייב ועל הסכנות הרבות שהרב לקח על עצמו באומץ רב. הוא סיכן את חייו מתוך אמונה וללא פחד. לדוגמא הוא התעקש להגיע לקבר רחל בחברון ולשאת תפילה, כאשר כל האזור מכותר בקהל שצועק: "אטבח אל יהוד". יש בספר קטע מורט עצבים ומותח כאשר המכונית מחליטה לא להניע מול ההמון...
לא היה קל לרב שלמה גורן ז"ל עם מספר לא מבוטל של אישים פוליטים שלא קיבלו את הדת בצבא... לא מעט פעמים נתגלו בינו לבין אלה חילוקי דיעות... אריק שרון, משה דיין, רבנים, שרים וכד' ...
היו גם מלחמות של כבוד בין הרבנות הראשית לבין הרבנות הראשית של צה"ל ומול הרבנות הראשית של המדינה, במיני סוגיות הלכתיות כגון: נוהלי הקבורה, הכשרות, שמירת השבת ועוד.
אחרי הספר הזה הבנתי איך נקבע יום הזיכרון לחללי צה"ל ולמה היום הזה סמוך ליום העצמאות.
הרב שלמה גורן ז"ל היה הרב הראשון של צה"ל ושתל את שורשי הנוהלים ההלכתיים והדתיים: קבורה בארונות, פרטי טכסי הקבורה הצבאיים, חוקי השבת והכשרות, סדר פסח , טיפול בנוסחים השונים של הסידורים האשכנזים, ספרדים ותימנים ועוד... רבים מהפק"ש והנוהלים כתב משמשים אותנו עד היום וישמשו עוד הרבה דורות אחרינו.
אהבתי את היחסים שהיו לרב עם דוד בן גוריון ... ציטוט עמוד 261: "כשראיתי את זה נעשה לי חושך בעיניים... הלכתי לבן גוריון ואמרתי לו: כך לא עורכים בצבא סדר פסח. אם אתה רוצה שהצבא יהיה אחיד לכל ישראל, ולא צבא של קיבוצים לחוד ודתיים לחוד, חייבים לגנוז את ההגדה הזו. בן גוריון – שהיה רגיש מאוד לאחדות הצבא, ואחרי שפיזר את הפלמ"ח אמר: כשם שיש לנו מדינה אחת ועם אחד, גם הצבא צריך להיות אחיד". לא רק בסוגיה זו תמך דוד בן גוריון ברב שלמה גורן ז"ל היו עוד....
כרבה הראשי של ת"א הוא נלחם נגד פתיחת בתי הקולנוע בימי שישי, מכירת כרטיסים, חילול השבת, נלחם בשחיטה "שחורה" ללא פיקוח, מנע ממלון הילטון לחגוג את הסילבסטר כאשר המסיבה תוכננה ליום שישי בלילה ועוד.
כרבה הראשי לישראל טיפל בפרשת האח והאחות לנגר. פרשה ידועה כאשר שני האחים הוכרזו כ"ממזרים" משום שאמא של האחים לנגר, נישאה בפולין לגוי וכעבור זמן מה, היא חיה עם גבר אחר שממנו נולדו לה שני הילדים הללו.
לא אהבתי לקרוא על מלחמת הרבנים של הרב יוסף עובדיה והרב שלמה גורן ... ציטוט עמוד 359 "בשלושה ביוני 1974 פורקה מעטפת נפץ שנשלחה לביתי של הרב גורן, ובתוכה היתה הכתובת "אם התחלת עם יוסף אז תיאסף"
ידוע שבחוגים החילונים היתה קצת אכזבה מהרב שלמה גורן ועל תמיכתו בארץ ישראל השלמה וסוגיית מיהו יהודי ועוד נושאים חלוקים. גם כאשר נפרד ממדי צה"ל הרב שלמה גורן המשיך להגיב על תהליכים פוליטיים חברתיים ומשפטיים וקומם אנשים נגד החלטות אלה: מיתה ליאסר ערפאת ללא משפט, פינוי ישובים מיהודים והתנגדותו להסכמי אוסלו.
הספר מלווה בתמונות אותנטיות וערוך בצורה מרתקת, קצבית ומעניינת. על כך אני מודה – מר אבי רט עשה עבודה מצויינת!!!
ללא כל קשר לדיעותיו של הרב שלמה גורן ז"ל, הספר מומלץ לקריאה בחום רב ולוא רק כדי לדעת שיש מאחורי הדמות הזו הרבה אומץ לב, עוז ותעצומות ולא לחינם הספר נקרא "עוז ותעצומות".

לי יניני

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על הרב שלמה גורן - בעוז ותעצומות - אוטוביוגרפיה