ביקורת ספרותית על אהבה גרמנית מאת דניאל כהן-שגיא
ספר בסדר

---

אהבה גרמנית /דניאל כהן –שגיא
GERMAN LOVE/DANIEL COHEN-SAGI
חוות דעת אישית / לי יניני



סקירה:

ד"ר טוביאס – פסיכולוג שטיפל בביאטה שלה בן בגיל 3.5. ביאטה נהגה לשבת בבסיס חיל הים בחיפה ולהביט על החיילים. היא נהגה לעשות זאת כל יום חמישי בין השעות שמונה לעשר בערב. על הספסל מול הים, היא עישנה סיגריה אחרי סיגריה ודיברה במבטא גרמני כבד. באותם שעות היא נהגה לחלק לאותם חיילים בוטנים וסיגריות עד שאחד מהם היה קם ומלווה אותה לדירתה ..
ציטוט עמוד 10: "אני שוכבת רק עם חיילים שקוראים להם דודו".
היא חיכתה כל העת לדודו. מי זה דודו? למה לדעתה דודו מסתתר?
בפרק שלאחריו אנחנו פוגשים בנלה. לנלה היה חלום היא נוטשת את בנה דודו ואת פרדי בעלה ונוסעת לגרמניה בעקבות חלומה. את המפלט היא מוצאת בשיחות שהיא עורכת עם אהוב ליבה על ידי כתיבה ושירה.
היא מצליחה לבנות בגרמניה חיים חדשים ומכירה פרופסור לספרות בגרמניה שמעסיק אותה בחנות הספרים ודואג למחייתה. כל זה קורה בקיץ 1970 כאשר דודו שב לחופשה מהצבא.
עמוד 80 ציטוט: "אני צריכה לצאת מכאן, אני לא יכולה, אני נחנקת, הכל פה חוזר על עצמו, אין שינוי, אני צריכה לטוס או שאני אשתגע...."
לדודו לא היתה ילדות, נלה פחדה מהצל של עצמה לא הרשתה לדודו להתחבר לבעלי חיים, לאכול שלגונים וגלידה כי היא טענה שכל הדברים הקרים עושים חורים בשיניים ובקיבה וגורמים לדלקות בחניכיים. גם אביו חיי בצל של נלה. עבד כשרטט ופחד מכל שגיונותיה ואפילו כאשר פוטר המשיך להתנהג "כאילו" הוא עובד עד וכאשר נלה עקבה אחריו.
ביום שדודתו של דודו - אתל נפטרה מהתקף לב כל אווזיה ברחו אל הכביש הראשי בהתרגשות. באותה עת השוטרים החזיקו בנלה במכונית בדרכם לכלא בפראג. כאשר דודו שמע את ההודעה על מאסרה של אימו הוא התבדח עם עצמו ונזכר בחברו בני רג'ואן מדקלם.... ציטוט עמוד 35: "לא הכל ידוע מראש וגם מה שידוע מתרסק מול העיניים". (למשפט הזה יש מסר בהמשך הסיפור).
דודו טס לגרמניה מסתבך עם צעירה גרמניה אשר מנקודה זו מתחילות להיווצר מספר אירועים טראגיים ומי שמחפש להם "תיקון" הוא שאול. הדור השלישי.
שאול-גדל ללא אב. בגן שהיו באים האבות לילדיהם רצה לומר.. ציטוט מעמוד 15: "היי אבא, היי אבאלה," ... הוא גדל ללא השכלה פורמלאית והיה בעל ניסיון רב בתחומים רבים כגון: שיפוצניק, גנן, סוכן ביטוח ואפילו פשט את הרגל בעסק לא מוצלח. יוצא עם דרוויש שחי בעכו ולן אצל ביאטה פעמיים בשבוע. שאול היה ערירי ולא נשא אישה ולא הוליד ילדים.
הספר מעמיד בפנינו מספר קונפליקטים: את הגעגועים לארץ הקודמת במקרה הנוכחי גרמניה ומאידך, את השייכות לישראליות, שכל העת מאחורי הפרגוד יש את השואה, ההיסטוריה הכואבת של המלחמה העקובה מדם. מלחמת העולם השנייה. גם לדור השלישי פעמים רבות קשה לארוז את אותם שברים שנוצרו אז והשאלה הנשאלת היא" עד מתי זה יימשך. האם בכלל אחרי הטראומה הזו יכולים להישאר שפויים?
בדרך כלל אני אישית מתחברת לדמות בספר. בספר הנוכחי היה לי קושי רב להתחבר לאיזו שהיא דמות. קראתי אותו בחמלה רבה וכאבתי את "התלישות" של כל דמות ודמות.
זהו ספר עצוב, קשה ולפעמים בלתי נתפס עד כמה אהבה ושנאה חוברים יחדיו.
זה לא מהספרים שזורמים.... צריך לעכל, לחשוב, להרהר ואולי להצליח להבין עד כמה עמוקים הפערים.
דניאל כהן-שגיא קופץ בין הדמויות ולפעמים קשה לקורא לעשות את החיבור. לעניות דעתי זו יכולה להיות אחת הסיבות לעיצורים וחוסר זרימה בקריאה.
מאוד הערכתי את התרגומים הסמוכים למשפטים בגרמנית שמופיעים בספר. פעולה זו של העורך עוזרת במיוחד למי שלא דובר את השפה בכדי להבין נכון יותר את המסר.
אני ממליצה על הספר הזה רק לקהל שיכול להתחבר לנושא ואם מצב רוחו וכוחו, מסוגלים לעכל את המסר שמנסה דניאל כהן-שגיא להעביר לקהל קוראיו.

לי יניני

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על אהבה גרמנית