ביקורת ספרותית על עיר מקלט - ענת נחמיאס #1 מאת ליעד שהם
ספר מעולה

---

אין צ'אנס שבעולם שכאשר ספר של ליעד שהם מגיע לידיי יצבור גרגיר אבק אחד!
עיר מקלט הוא ספר קולח, מרתק, זורם ונוגע בנושא מאוד כואב ועכשווי: "הפליטים"
הספר נוגע באותם אנשים שצבע עורם שונה. אנחנו נתקלים בהם במטבחי המסעדות כשוטפי הכלים, כמטאטאי רחובות, עובדי קבלן וניקיון. אלה בני אנוש בשר ודם, שבורחים ממשטר דיקטטורי ושאת כל חייהם מעבירים בפחד נוראי ללא חופש דיבור, תנועה, תקשורת ושהגיוס לצבא בארצם הינו לכל החיים.
האנשים הללו מחפשים מקלט הם באים אלינו ממקום אחר בתבל.. שם, בעולם שלהם לא מדברים, לוחצים על ההדק.
ציטוט עמוד 46: "אני יודע שאתה תמיד אומר שלחיים שלנו אין ערך בשבילם, שאנחנו בעיניים שלהם כמו חרקים-נמות, נחיה, לאף אחד לא אכפת...." בדיוק כך הם חושבים!הם נולדו למציאות כזו!
לדעתי, ליעד שהם הצליח בשפה בהירה ורהוטה להיכנס מתחת לקרום החיצוני של כל אחד מקוראיו. הפעם, הוא מציג זאת על ידי נובלה שאני כמעט משוכנעת שנתקלנו בה במדורי הפלילים בעיתונות, באינטרנט וכו.
זה כואב, זה עצוב, זה בלתי נתפס אבל זה קיים אצלנו. אגדיל ואכתוב: "על אחת כמה וכמה" זה בלתי נתפס ולוא רק בגלל ההיסטוריה של העם היהודי - אותי אישית זה מייסר כפליים.
אין ספק שהסיפור הזה יביא לתודעה את קושיית הפליטים שכעת בעולם שלנו, היא ללא פתרון משביע רצון לאף אחד מהצדדים.
כבר בפרק הראשון ליעד שהם מצליח לרתק את הקורא ולהצמידו לכורסא....
מיכל פולג – מתנדבת בארגון סיוע לפליטים – אס"ל. זהו ארגון שמוצא פתרונות לאנשים שאין להם קורת גג. בנוסף מיכל מתנדבת גם בארגון לסיוע תקיפה מינית. מתגוררת בגפה לאחר חילוקי דעות משפחתיות בדירת "ירושה" מהסבתא.
בתום יום ההתנדבות, בשובה לביתה היא מרגישה שמישהו עוקב אחריה. לאחר מספר דקות היא זוכה למכה בעורפה וראשה מוטח על גבי האספלט הקר. נשאלת השאלה: "למה?"
הגופה של מיכל פולג נמצאה ללא רוח חיים עם סימני אלימות בדירתה. (זה לא ספוילר – נרשם על הכריכה). האם הרוצח של מיכל הוא זה שחבט בעורפה?
בתחנה זו נכנסת לתמונה קצינת משטרה רגישה, סגנית ראש הצח"מ– ענת נחמיאס. אישה קטנה, מוכשרת בעלת רישיון לעריכת דין שהוריה (במיוחד האימא "הפולנייה" ) אינם מרוצים מעבודתה במשטרה וצורת חייה. ענת חיה ונושמת את העבודה ומתחככת בעולם מצו'איסטי. ציטוט עמוד 91: "אם לא היית אישה, כבר הייתי אומר לך משהו". על כתפיה של האישה הקטנה הזו, מוטלת חקירת רצח שזו החקירה הראשונה שלה וכל זאת כשהבוס הישיר שלה באותה עת בחו"ל.
הטלפון של ענת נחמיאס מצלצל במהלך ארוחה משפחתית ציטוט עמוד 44: נחמיאס? שמעה את קולו של אמנון, הקצין התורן, "גופה של אישה בשטריקר 122 חשד לרצח". "אני בדרך" אמרה וניתקה....
לתוך הסיפור הזה מצטרפת הדמות של איתי שמצטייר "כילד טוב ירושלים", אדם עם לב, אכפתניק, איש ארץ ישראל היפה. גם איתי התנדב בגינת לוינסקי, ניהל את אס"ל ובמסגרת ההתנדבות הכיר מקרוב את מיכל פולג.
עו"ד יריב ניניו – לא פעם בחלתי בהתנהגותו הנלוזה והשחצנית. בהחלט מייצג חלק מאנשי החברה הישראלית של "מעלה". "מותר לי", אני "עורך דין" וכד'.
גבריאל – מגיע ממציאות מאוד קשה, את אחותו חטפו בדרך, אנסו והפכו אותה לשפחת מין, את אביו רצחו ואת אימו הותירו מאחור. האיש אומן בנפשו, אוהב לצייר, לפרנסתו עובד במסעדה וכמובן "אפריקאי " תמונה מושלמת כדי להודות ברצח כשהמניע הוא "כסף". ענת חושדת שהוא אינו "הרוצח" ובעזרת כישרונה וחושיה היא מצליחה "לקלף" את הקליפות ולהגיע למניע ולליבה של הסיפור. לא קל לענת היא יוצאת מול עולם "גברי" שחושב שמקומה של האישה לא בדיוק במשטרה ובחדרי חקירות.
הספור מחולק לאנשים "הטובים" וה"רעים" אם יורשה לי לקרוא להם כך. אנשי "ארץ ישראל היפה" לעומת החלק הפחות יפה בלשון המעטה.
ליעד מכניס אותנו לחדרי החקירות של המשטרה, מלחמות האגו, עולם הפשע, סמים, מסוממים, סוחרי סמים ונשים, כספומט של הרואין, רודפי תקשורת ופרסום, עיתונאים ופרות קדושות שלא נוגעים בהם. מרתק כשלעצמו למי שאינו בא במגע עם הנתחים הללו.
גם כאן יש לנו פיתולים והפתעות והשילוב בין השניים מחזיקים את הקורא עד לעמוד האחרון ללא הפוגה.
מה שבטוח כקוראת מושבעת של ליעד שהם אני מרשה לעצמי לכתוב "שאם לא היה לנו את ליעד שהם היו צריכים להמציא לנו אותו".
מקצוען אמיתי בכתיבה, אין מטאפורות ודימויים. הסיפור כתוב בשפה ברורה ללא כחל ושרק וקישוטים למיניהם. סיפור אמיתי, נוגע ללב, כואב ולא בטוח שיש לפרובלמה הזו פתרון הולם של "זבנג וגמרנו". מה שבטוח פתרון פשוט אין! הבעיה הזו היא הרבה יותר מורכבת ומסובכת ממה שהיא.
האם מישהו חשב מאיפה הגיע אלינו המטאטא רחובות? מה הוא השאיר אחריו שם? האם יש לו ילדים? אישה? הורים? אחים אחיות? היכן הוא ישן? איזה ביטחון יש לו בכלל ואיזה מן חיים אלה לחיות כל הזמן בפחד מהסביבה ובחוסר ידיעה....
במשפט אחד: יופי של ספר ומותק של סופר וכן ירבו כאלה! יישר כוח!!!
אזהרה: את הספר הזה אי אפשר להניח מהיד ולכן מומלץ לנתק את הטלפונים לאורך הקריאה.
אז מי רצח את מיכל פולג?
תקראו תדעו... אני לא מגלה... 
המלצה רותחת.
לי יניני

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על עיר מקלט - ענת נחמיאס #1