ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום שישי, 14 בדצמבר, 2012
ע"י שרושקה
ע"י שרושקה
ניתן לחלק את קהל הסופרים ל3 סוגים:
1. אלה שכתבו ספר מוצלח והמשיכו לכתוב ולא ירדו מרמת הכתיבה שלהם.
2. אלה שכתבו ספר אחד מוצלח ולאחר מכן הפסיקו להוציא ספרים לאור, סופרים כאלה משאירים רושם מוצלח מאוד בנוסף לטעם של עוד שלא יסופק לעולם..
3. אלה שהוציאו ספר אחד מוצלח ובניסיונות כושלים לשחזר את ההצלחה הם מוציאים עוד כמויות של ספרים.
את הסוג השלישי ניתן לחלק לשניים- הנואשים והאמיצים:
**הנואשים- הצלחה לא משוחזרת וכמות הספרים הלא מוצלחים צווחת קריאה נואשת ליחס, ומוחה בצורה די קטלנית כל רושם טוב מהקוראים
**האמיצים- מנסים אבל מבינים את רוח הדברים, ויודעים להפסיק כשהם מבינים שרק חוט דק מפריד בינם לבין הנואשים..
אחסוך לכם את המאמץ להבין לאיזו קטגוריה לשייך את הספר "פריחתה של רוז" מרוח הדברים שיכתבו עוד מעט-למרבה הצער הספר הנוכחי נמצא בקטגוריה השלישית מסוג הנואשים.
לקחתי את הספר בזכרי לסופרת חסד נעורים- וכשאני אומרת חסד נעורים זה דו צדדי לגמרי, גם מאחר ואת הספרים הראשנים שלה מסדרת "ווינטר בלו" קראתי בהיותי ילדה קטנה (טוב- אז אולי לא לגמרי נעורים..)וגם בגלל הסיבה הפשוטה שרק הספרים הראשונים היו טובים, מהספר השני/שלישי זה רק הלך והידרדר.
אז כן, שוב נקלעתי לאותו מקום אומלל שהרבה קוראים מגיעים אליו- הייתי מוכרחה לקרוא ספר בגלל שמו של הסופר המתנוסס עליו כשאני יודעת שאם אני אקרא אותו אני אמחה כל רושם טוב שנוצר על הסופר.
כאן אני לגמרי מטילה את האשמה על הסופרת, פשוט כואב לי עליה, אחרי הכל מוניטין זה דבר שקשה לבנות אבל פשוט מאוד להרוס ברגע, לכן כל בר דעת יבצע בקפידה את צעדיו, ואם הוא לא..
אז מה לא היה בסדר- חוסר התאמה זה כל הסיפור.
השפה לא מתאימה לעלילה, נוצר רושם מתאמץ מידי של הסופרת.
יש חוסר אחידות בשפת הכתיבה- לעתים היא כתובה ברמה גבוהה מאוד, ורגע אחרי מופיעה ככתיבה המאפיינת ספרי פעוטות.
העלילה דווקא מתוקה מאוד..
יכול להיות שזה הגיל ולא התרגיל.
גדלתי,הסדרה מופנת לקהל צעיר יותר, לא לבחורות מגודלות כמוני,אבל בכל זאת איזושהי אכזבה חמצמצה נשארה בחלל הפה ובטח לא טעם של עוד..
8 קוראים אהבו את הביקורת
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
