אני עכשיו באמצע קריאת הספר, והאמת, זה כמו מסטיק, אני מרגישה שאני לועסת אותו הטעם, לא מרגש וגם לא מפתיע במיוחד. זה לגבי ספר טיסה קלאסי.

קראתי את הספר ב"לופ" פעמיים, נהנתי מהעלילה, מהארועים, מהעריכה ומהשפה. קראתי פעמיים על-מנת לזכור ולהכיל פרטים, ארועים ולשם ההנאה שבקריאה. משום מה זה הזכיר לי את ספרה של שולמית לפיד גיא אוני,

הספר ממולץ בחום לאלה שאוהבים רומן היסטורי, סגה משפחתית. מקסיםםםםםםםםםםםם

עייפתי מלקרוא ספרים על העולם הערבי/מוסלמי אבל עם המלצה כמו שלך, אני מכניסה את הספר לרשימת הקריאה שלי.

צר לי, באמת השתדלתי(...) אבל לא הצלחתי. אני לא קוראת ספרי מתח. הצלחתי להגיע בערך לעמוד 100 ו...לא! לא, המשכתי. אותי זה לא עניין,ולמדתי ממרומי גילי : ספר כמו ממתק, טעים לחייך-אוכלים, לא טעים-מניחים בצלחת...

בדרך כל אני לא קוראת ספרים מהז'אנר הזה, ובמקרה נפל לידי הספר וסתם, התחלתי לקוראו (יותר נכון ל"רפרף) ו...נשביתי בתוכנו!!! הספר מביא לתובנות שמביאות לשאלה איך לנתב בין החומר לרוח, קריא מאוד ופותח מקום למחשבה.

גבר בשנות העמידה מחליט לנטוש את משפחתו, ומוצא את עצמו בהתבודדות בחוף הים. הרבה דילמות ושאלות פילוסופיות על החיים , עם תובנות....נחמד

אורח חייו של נער ביפן על כל המשתמע מכך שהוא בן יחיד, התבגרותו והתלבטויותיו בשל הנשים בחייו. חביב וקריא.

קורותיו של נער גידם בזמן המלחמה ועד התבגרותו. קולח , מרתק ושואב אותך למחוזות אחרים, כמו שאפלפלד יודע לכתוב. מאלף!!!

לא אהבתי את הנושא ולא את השפה(שנכתבה במכוון).אני מחפשת נושאים שירוממו אותי ויעשירו... לא דיכי.