ביקורת ספרותית על חברות מאת אסתר שטרייט-וורצל

---

הסופרת חושפת בפנינו ללא כחל וסרק את בית הספר כחיים בזעיר אנפין, וכל פעם שילדכם לא רוצה ללכת לבית הספר כדאי לבדוק למה, כי גם בבית הספר, האמור להיות סביבה מחנכת ומלמדת כישורים לעתיד, מתחוללים כל מיני דברים אחרים שאת השלכותיהם ומטענם הנפשי הילד עשוי לגרור גם בחייו הבוגרים,כמו נידוי וחרם, אלימות מילולית ופיזית,
מצד תלמידים מופרעים וגם מורים אטומים, וגם חוסר הבנה או אי ידיעה מצד ההורים.
אסנת גיבורת הסיפור מתארת ברגישות ובכאב את היותה ילדה דחוייה, ובעלת הפרעות למידה, אך למזלה הטוב למול הכשלונות שהיא חווה היא מוצאת תמיכה במנהלת מבינה,במורה מיוחדת במינה,ובכמה חברות אמיצות שבאות לקראתה, שהן לדבריה "איפוד המגן" שלה, המאפשר לה להשתקם מבחינה חברתית ולימודית, ואפילו לסייע לאחרים.
הספר מתאר בעיות אקטואליות בתחום החינוך, ואין ספק שצריך למצוא דרך לשיפור המצב בבית ספרנו,ואולי במקום להחשיב את הציונים כמקום ראשון במעלה, כדאי גם לתת גם מקום לאמרתו של רבי עקיבא:"ואהבת לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה", ולהציב עוד אתגרים חינוכיים ושימושיים, כדי שבית הספר באמת ייהפך למקום תרבותי ומכשיר לחיים הבוגרים. מומלץ לקריאה לא רק לנוער,אלא גם להורים ולאנשי חינוך.

» ביקורות נוספות של ליזה
» ביקורות נוספות על חברות