סיפור חייו של שמעון ויזנטל.
ניצול שואה שעבר את אימי השואה ושרד אולי אפילו בנס. אדריכל בהכשרתו ומקצועו לפני המלחמה אבל מיד לאחריה פתח בקריירה אחרת לגמרי, ויזנטל הפך את רדיפת הנאצים והבאתם למשפט למהות חייו, לעיסוקו ולזהותו. בגיל 37, ניצול שואה, חלש, חולה ופצוע, הוא מתחיל לחזור לחיים, ומנסה לקיים את מה שהבטיח לעצמו עוד באימי השואה - לזכור ולא לשכוח, לעשות צדק ולא נקמה, ולהעמיד את פושעי השואה לדין.
בכוחות עצמו, בלי ארגון ובלי עובדים, הוא מפעיל מפעל ענק, מפעל שמי שלא מכיר אותו חושב שיש מאחוריו כספים רבים, אנשים רבים, ואולי אפילו ארגון חזק או מדינה/ות, בעוד שלמעשה הוא פועל כמעט לבדו. לאט לאט, שנים על גבי שנים המפעל ושמו ויזנטל ממשיך, לעיתים מצליח לסייע בהעמדת פושע נאצי או משתף פעולה לדין, לעיתים רבות יותר נכשל, לפעמים מפנטז ולפעמים מחובר למציאות. אבל השורה התחתונה היא שהוא ממשיך בעבודתו כ- 60 שנה עד לפטירתו בגיל 97 בשנת 2005.
















