ביקורת ספרותית על ויהי ערב מאת פניה ברגשטיין

---

כשהייתי פעוטה, זהו אחד הסיפורים הראשונים שהכרתי, הוא השרה עלי קסם מיוחד, ואני זוכרת שביקשתי לשמוע אותו עוד ועוד, וידעתי חלקים נרחבים מהסיפור בעל-פה.
הספר, כמו כל ספרי אנדרסן מתחיל באווירה קסומה של שמי ערב תכולים וצלולים, וילדה קטנה שהלכה לה לבדה לחפש חברים,וביקשה להתיידד עם האפרוחים, אך אבוי, גרמה למהומה שלמה בלול העופות,ולכעסו של אבא, אך אל דאגה - בסיום כמו ברוב האגדות הכל מסתדר.
בקשר להתנהגות האב לילדה,יש כאלה שישאלו מדוע הוא כל כך כועס עליה "ילדה לא טובה"..., במקום להביע דאגה ושמחה שמצא אותה בחוץ בלילה, נראה לי שזה קשור להתייחסות וצורת חינוך שונה לילדים בתקופה קודמת...
התרגום המחורז מוסיף מאוד לקסם, וגם האיורים, ואם תשימו לב - הירח לוקח חלק פעיל בסיפור:עוקב אחרי הנעשה בכל תמונה, ומשנה הבעתו(כועס, מחייך וכו'),וכשאבא נושק לילדה,נושק לה גם הירח...
סיפור קסום ומעניין לקטנטנים.מומלץ מאוד!

» ביקורות נוספות של ליזה
» ביקורות נוספות על ויהי ערב