ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 9 באוקטובר, 2012
ע"י נצחיה
ע"י נצחיה
בספר הקטן והחביב הזה נתקלתי מחדש כאשר סידרתי את הספריה שלי. זה דבר שקורה לי לפעמים, לסדר את הספריה, אם כי לא לעיתים קרובות מדי. לכן כשאני כבר מסדרת יוצא לי לפגוש בספרים שכבר הספקתי לשכוח לגמרי את קיומם, וזה חבל למדי. בכל אופן הספר התאים לי לרשימת "שלוש מילים" המוזרה הכוללת ספרים ששמותיהם בעלי משקל זהה, בן שלושה מושגים, בצירוף (לפעמים) מילת יחס קטנה. הוא גם התאים לי לספר "רובים חיידקים ופלדה" שאני בדיוק קוראת העוסק בין השאר במלחמות וכיבושים.
את הספר "למען תהילה, נשים ובהמות" מצאתי מזמן בבית הורי. לדעתי גם שם הוא היה דחוק ודי שכוח, ולכן גיליתי אותו בעת הפירוקים והסידורים מחדש של מעבר דירה. כשלקחתי אותו אלי, עשור אחר כך, אני חושבת שאיש לא השגיח בחסרונו. מה שתפס אותי בהתחלה זו הכותרת החידתית. להכניס נשים ובהמות במשפט אחד זו חתיכת פרובוקציה, וזה מה שאכן התכוון לו המחבר.
בקצרה: תהילה, נשים ובהמות הן שלוש סיבות עיקריות למלחמות, משחר ההיסטוריה, ועד ימינו אלה. וההיסטוריה של המלחמות, בהומור חריף-מריר, ומנקודת המבט של הקורבנות. ואין כמו המחבר כדי לשקף את נקודת המבט הזאת. גבריאל לאוב נולד בפולין ב-1928, נמלט מפני הנאצים לבריה"מ דאז, אחרי מלחמת העולם הוא היה סופר במה שהיה אז צ'כוסלובקיה, וכשפלשו אליה הסובייטים, נמלט משם לגרמניה.
הספרון הזה, קטן בכמות וגדול באיכות, מגלל את תולדות המלחמות משחר ההיסטוריה ועד היום.
דגימות קטנות:
"בעייתה של רומי עם חייליה, היה משום דימיון בינה ובין בעיית הנשק הגרעיני בימינו: הוא קיים, הוא מסוכן גם בלי שייעשה בו שימוש, איש אינו יודע כיצד להיפטר ממנו, וביום מן הימים יהיה הכרח להשתמש בו".
או
"בענף הכלכלי החשוב ביותר בהיסטוריה, בעסקי המלחמה, היה תמיד ונשאר גם היום משקל מכריע לצורה הריכוזית-ממלכתית, שכן עיקר היעד הוא להגיע ליעילות מירבית ולאו-דווקא לחיסכון כלכלי"
"כל הצדדים המעורבים בסכסוך שיגרו לשדות הקרב חיילים אלגנטיים במדים בעלי גיזרה נאה - שלאחר מכן שימשו דוגמה לייצור חיילי בדיל. אך כל עוד לא היו עשויים מבדיל, הם היו בני תמותה - והם מתו בצורה ממושמעת"
וכך הלאה. אם תמצאו את הספר הזה, באיזו חנות ספרים משומשים או משהו - קנו אותו. אני ממליצה.
9 קוראים אהבו את הביקורת
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
