זהו ספר מופלא, ביזארי ונהדר. מצחיק עד דמעות ואינו משעמם או דל אף לרגע. בו דמותו הראשית של איגנציוס ריילי, ברנש מגודל ומפולפל עם נטיה לקלס, לגעור ולנבל את פיו בכל משפט שני שיוצא מתחת לשפתיו המשופמות, מוצא את עצמו מחפש עבודה. עליו לשלם חוב כספי, לאחר שמכוניתה של אמו התנגשה בחזית ביתו של פלוני אשר כעת דורש פיצוי בעבור הנזק אשר נגרם לביתו.
איגנציוס לבסוף נעתר לתחנוני אימו ויוצא לעבוד. בדרך הוא זורע הרס וחורבן בכל מקום אשר בו דורכת כף רגלו. במסעו הוא יפגוש דמויות ססגוניות ובלתי נשכחות. בין השאר הוא ימצא את עצמו עובד במפעל כושל לייצור מכנסיים או בתור מוכר נקניקיות בסמטאות הצדדיות של ניו אורלינס. הדרך בה איגנציוס מתמודד עם תעתועי הגורל, הדמויות והסיטואציות שנקרות בדרכו היא שהופכת את הספר לגאוני ומעוררת כל כך הרבה פליאה. כשרון הכתיבה של הסופר ניכר בכל משפט ומשפט. המילים זורמות כיין נושן ומעודן. כל קסמו של הספר הוא בהיותו תלוש מהמציאות ומצחיק כל כך, עד כאב. אך גם השפה העשירה והסגנון הייחודי מוסיפים נופך נוסף וגורמים לחוויה להיות ייחודית כל כך.
הסיפור שמאחורי הספר דווקא אינו מצחיק כלל. ג׳ון קנדי טול, ניסה לפרסם את הספר זמן רב ללא הצלחה. אף מו״ל לא הסכים להוציאו לאור עד שלבסוף טול שם קץ לחייו. שנים לאחר מכן הצליחה אימו לפרסם את הספר ובשנת 1981, שנה בלבד לאחר שהספר פורסם, הוא זכה בפרס הפוליצר. טול מעולם לא זכה להכרה בחייו על יצירתו הגאונית. ולנו נשאר רק לנצור את הספר שכתב ולהפיצו בין קהל הקוראים ובדרך זו להנציח את זכרו.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
