• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
שושנים

שושנים

מאת ליילה מיצ'אם

הביקורת של ג'ו מארץ'

תמונה של ג'ו מארץ'
שושנים

שושנים

מאת ליילה מיצ'אם

הביקורת של ג'ו מארץ'

תמונה של ג'ו מארץ'
הוצאה לאור:מטר
שנת הוצאה:2012
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
ספריית מגדלים
לפני 12 שנים

“- קריא (נעמי ש.) - לא התחברתי אליו (פיצי ב.) - לא רע (תרצה י.)”

42/42
ביקורות על שושנים
הבאה
אין ביקורת הבאה

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 13 שנים•1 דקות קריאה

מי אהב את הביקורת

אהבת?
אין לייקים עדיין

על המבקרת

תמונה של ג'ו מארץ'

ג'ו מארץ'

חברה מזה 15 שנים
2 ביקורות•17 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת
תמונה של ג'ו מארץ'
ג'ו מארץ'
חברה באתר מזה 15 שנים
ביקורות2
לייקים שקיבלה17
דירוג ממוצע4.3 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת2

דיון על הביקורת

1 תגובה
ש
שעיונת•לפני 13 שנים
לא כתבת כלום על הספר
1 תגובה בסך הכל

ביקורות נוספות של ג'ו מארץ'

הארנבת עם עיני הענבר

הארנבת עם עיני הענבר

אדמונד דה ואל

ספר מיוחד. אחד הספרים הטובים שקראתי. הספר מספר את "גלגולו" של אוסף נצקה (פסלים מיניאטורים יפנים) במשפחת אפרוסי.
אולם, למעשה, זהו סיפורה של המשפחה, ודרכה סיפור פרק בהיסטוריה היהודית באירופה החל משנת 1871.
תחילת הספר בתאור הנצקה, ובהמשך סיפור העלילה נרקם בשילוב תאור של בתים וחפצי אמנות שונים - תמונות, פסלים ורהיטים - יחד עם קטעי ספרות,עיתונות ומכתבים. כל זה ביחד כל כך חי ואמיתי עד שהקורא מרגיש כאילו הוא נמצא בחדר, ברחוב, ובמקומות השונים, בעצמו.
פעמים רבות עצרתי את הקריאה וחפשתי באינטרנט את התמונות והפסלים המתוארים, צילומי הבתים ומידע נוסף על המקומות והאנשים, אותם מתאר אדמונד דה ואל.
בתום הקריאה קשה לי להחזיר את הספר למדף, והוא עדין מונח על השולחן בסלון.
התחלתי לקרוא ספר אחר, ועדין אני חושבת על "הארנבת עם עיני הענבר", אפילו תוך קריאת הספר החדש...

לפני 13 שנים•
★★★★★
•ג'ו מארץ'

ביקורות נוספות על "שושנים"

שושנים

שושנים

ליילה מיצ'אם

חוקית מותר לי לדרג את הספר הזה, אבל מוסרית? קראתי רק 157 עמודים מתוך 617, עם כוונות פרישה שהלכו ותפחו מעמוד לעמוד.

הספר הוא ספר נשים במירעו, אני לא רואה גבר קורא עשרה עמודים וממשיך. למה רכשתי אותו? כי יש לו ניקוד גבוה ושפע של מחמאות. אבל אני מזמן לא קוראת ספרים כאלה. שנת הוצאתו לאור אינה רשומה, אבל בישראל הוא יצא לאור ב-2012. מבחינתי, זוהי כתיבה אופיינית לשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת. סאגה ארוכה, גיבורים מסולתה ושמנה של טקסס, אהבה גדולה ומוחמצת, מלחמות גדולות, צרות גדולות. בחיים האמיתיים כמעט כל אחד סוחב על גבו צרה אחת או שתיים, בסאגות מסוג זה, כל גיבור נתקל בחמש-שש טרגדיות איומות. וכמה שיותר עשיר ונחשב חברתית, הטרגדיה תהיה גדולה יותר. כי אין כמו טרגדיה טובה ועסיסית להרנין את נפש הקוראים, במיוחד הקוראות.

הומור? הס מלהזכיר, שנינות, אין בכלל, דימויים מוזרים וטיפשיים, יש ויש, בשפע. אפילו בחלף עם הרוח, אם כל הסאגות, יש יותר חן וציניות עכשווית מאשר בספר הזה.

כנראה שאיבדתי את הסבלנות לספרים מסוג זה. למרות שלא מדובר פה בגיבורה רגישה ושברירית, אלא באשה קשוחה, המסורה למטע הכותנה שלה ומוותרת על אהבתה הגדולה בשבילה.

בינתיים עזבתי, קשה לי להאמין שאחזור, מפני שכדי לקלוט את שפע השמות אצטרך להתחיל לקרוא מהתחלה, וזוהי השקעה שאינני מוכנה להשקיע.

יש ספרי נשים ויש ספרי נשים, אבל שושנים ממש מיושן בעיני.

לפני שנה•
★★★★★
•אפרתי
שושנים

שושנים

ליילה מיצ'אם

#
פעם היו המון ספרים מהסוג הזה: סאגה ארוכת-שנים, מלאה בדפים ומלים, עמוסה בבעיות משפחתיות. הסיפור מסופר, לרוב, מבעד לעיניה של הגיבורה, עדיף כשהיא כבר ישישה. שניים כאלה שאני זוכרת כעת – "חלף עם הרוח" של מיטשל, במלחמת האזרחים בארה"ב ו"ענק" של פרבר, בטקסס, בחוות ענקיות שלוקח שעות רבות לחצות אותן ברכב, תיבול של נפט, רומנטיקה ובעלי הון חדש.

הספר הזה עוסק בכמה משפחות, שהקימו באמצע שממות טקסס עיירה עם שם לא מתקבל על הדעת [מי שמדברת. אני חיה בעיר שהוקמה על ידי הגרלת מגרשים באיזור שכוח-אל מחוץ לעיר, שאף אחד לא רצה לגור בו, ונקראה בשם המוזר "אחוזת-בית"]. המשפחות חילקו ביניהן טריטוריות ותחומי עיסוק, והפכו "אצולה". בטקסס להפוך אצולה זה תהליך קצר, יחסית. שלא כמו במדינות אירופה האיטיות. סיפור (617 עמודים) של כמה עשרות שנים, המתובל, איך לא, ברומנטיקה, טרגדיות, חברוּת, אתיקה וסוף טוב. מה עוד נחוץ?

פעם, לפני שהחיים הפכו לטוויטר, אפשר היה להנות מהסיפור הזה. הוא לא דרש – ולא קיבל – תחקיר מעמיק מהסופרת. ובאמת, מי שרוצה להתעמק, יקבל כמה קטעים שלא יכולים היו להיות. אז מה? יש בו גיבורים גדולים מהחיים – גם יפים, גם חרוצים, שאפתנים ו ע ש י ר י ם. שאמנם ידעו ימים קשים כולל קשיים כלכליים, אם כי לא רעב ללחם. לא מגורים מתחת לגשר. הרבה יותר כייף, מסתבר, לקרוא סיפורים על אנשים עשירים. עוני הוא לא סיפור טוב.

ספר שהוא בידור, ללא יומרות או תובנות גדולות. מרומם ערכים שמרניים, מעלה על נס משפחתיות, חברוּת ושאפתנות. למרות אורכו הוא קריא וקולח וממלא את עמודיו בעוד ועוד התרחשויות דרמטיות. הסופרת מכירה את נפש קוראיה ומספקת להם בנדיבות את מה שהם אוהבים לקרוא. 3.5 כוכבים עוגלו כלפי מעלה בזכות הסיפור המעניין גם אם מופרך, והזכרונות שהוא העלה בי על ספרים עבי כרס, שנקראו בהתלהבות לפני שהעולם התמקד בציוצים.

לפני 3 שנים•
★★★★★
•yaelhar
שושנים

שושנים

ליילה מיצ'אם

סאגה משפחתית הנפרסת לאורך כמעט 100 שנים בעיירה של טקסס. אהבתי את הסיפור, ובעיקר שהוא מוצג כל פעם מזווית ראייתה של דמות אחרת.
יחד עם זאת היו חלקים מייגעים בעלילה ואפילו היו קטעים שהכתיבה לא הייתה טובה מבחינה תחבירית. פעמים רבות מצאתי ניסוחים לא ברורים או מעבר לא זורם בין פסקאות שונות. אני לא יודעת האם זה ככה במקור או אולי התרגום לא מוצלח.
ציפיתי ליותר לאור התגובות המעולות שקראתי עליו, אבל בכל זאת ספר נחמד.....

לפני שנתיים•
★★★★★
•דינהליס
שושנים

שושנים

ליילה מיצ'אם

ספר מדהים יפה ומיוחד. מתאר את אמריקה שהיתה עוד אמריקה של משפחות וחוות. הסיפור נרקם סביב שלוש משפחות אצולה טקסנית. על אהבה. על אהבה לקרקע על גאווה

על טעיויות שמשליכות עמוק על חיי שלושה דורות שנובעות מהקונפליקטים שיצרו שלושת הדברים עם הרבה יצירתיות רגש דמויות מגוונות הסיפור מוביל לרגשות עמוקות של

הזדהות עם הדמויות עם האהבות ואכזבות ואולי גם מלמד לקח למה גאווה ועקשנות יכולים להוביל

בחלק הביקורתי אציין שהסופרת יוצרת סטרואוטיפים מאד חזותיים של הדמויות הדמויות המרכזיות במסלולי האהבה הם תמיד בשלמות החזותית ואהבתם מלווה בהמון קיטש וללא פגם כששאר הדמויות יהיו תמיד פחות יפים וזוהרים שמננמנים או נמוכים ועוד ועוד

לפני שנתיים•
★★★★★
•גקי
שושנים

שושנים

ליילה מיצ'אם

אני לא יודעת איך ומאיפה להתחיל להמליץ לכם על הספר.
מרי יורשת אלפי דונומים מאבא שלה, מגדל מטעי כותנא בטקסס,
אחיה ואימא מנושלים מהירושה,וכך מסע הירושה המקוללת מתחיל.
איזה חוויה יוצאת מהכלל הייתה לי בזמן קיראת הספר.
ספר על סאגה משפחתית,אהבה,אכזבה,אצילות,הבטחות מדורי דורות.
אסכם את ההמלצה במילה אחת נפלא.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•ג'יהאן
שושנים

שושנים

ליילה מיצ'אם

בביקורי האחרון בחנות הספרים, הספר הזה פשוט קרא בשמי כל כך חזק שלא יכולתי שלא לקנות אותו... למרות שלפני כן לא שמעתי דבר עליו או על המחברת, העטיפה הפרחונית משכה את תשומת ליבי והתקציר שמאחורה הבהיר לי שמדובר בסאגה משפחתית בסגנון של פעם, כמו שאני אוהבת. נשאבתי אל הספר מהר מאוד, ועד מהרה לא יכולתי להניח אותו מידי. המחברת בוראת עולם שלם של דמויות, תשוקות, אהבות וריגושים... התגעגעתי לספרים כאלה! אלא - שכל החלק האחרון של הספר היה מבחינתי קצת מיותר ומייגע. בדומה לסרטים האלו שאם היו מסתיימים חצי שעה קודם היו מותירים טעם טוב הרבה יותר בפה... ועדיין הספר הזה קיבל אצלי חמישה כוכבים, ולו רק בגלל הדמיון הרב לחלף עם הרוח שהוא הספר האהוב עלי

לפני 14 שנים•
★★★★★
•סקארלט
שושנים

שושנים

ליילה מיצ'אם

ספר קסום ומרתק שלא ניתן להניח מהיד.
סאגה משפחתית המתפרשת על פני שלושה דורות
ומתרחשת בעיירה האובָּטקר, בטקסס, ארה"ב. העלילה נפרשת על פני המאה העשרים.
זהו סיפורן של שתי משפחות המייסדים בעיירה,
משפחת טוליוור העוסקת בגידול כותנה ומתגוררת בחוות סומרסט
ומשפחת וורוויק העוסקת בגידול עצים למסחר.
מרי טוליוור ירשה בגיל העשרה את מטעי הכותנה של אביה שנפטר וחרף הקשיים
הייתה נחושה להמשיך את העסק המשפחתי.
בין פרסי וורוויק, הממשיך בהצלחה את עסקי העצים של משפחתו לבין מרי טוליוור
התפתחה אהבה גדולה, נוגעת ללב עוד מילדות.
הספר מתאר בצורה קסומה את הדמויות בסיפור, את תחושותיהם, את ההחמצות הרבות המכמירות לב,
את הנחישות לשמר את מורשת המשפחות ואהבת האדמה.
הסופרת המוכשרת ליילה מיצ'אם, ממש גרמה לי לחוש חלק מהעיירה, הכרתי את הדמויות,
את אורח החיים כשעוד התניידו בכרכרות ובהמשך נכנסו הרכבים הראשונים.
וכן את התקופה שרק לאנשים מעטים היו טלפונים קוויים בבתים
ועדיין השתמשו במכתבים כדי להעביר מסרים.
לא בכדי הספר הפך לרב מכר...
מומלץ בחום.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•תמי
שושנים

שושנים

ליילה מיצ'אם

אני שונאת את הספר הזה...
לא חס וחלילה כי הוא גרוע, אלא להפך כי הוא טוב...לעזעזל כמה שהוא טוב..
עד כדי כך שכמעט שלא למדתי למבחן שהיה לי היום כי באמת שלא יכולתי להפסיק לקרוא,לא הייתי מסוגלת.[אל תדאגו בקשר למבחן הוא במזל רב עבר בצורה טובה].
לא יודעת למה זה פשוט עבד ובצורה פשוט מדהימה,הספר הזה מצטרף לרשימה של הספרים שהצליחו לסחוף אותי לחלוטין ולגרום לי לצחוק,ולבכות,ולשמוח,ולקוות,ולהתאהב,ולחייך,ולהזדהות עם הדמיות בצורה העמוקה ביותר שיש.
אני מניחה שזה גם קשור אלי אם יש כמה דברים שאני אוהבת אלו:סאגות משפחתייות,סיפורי אהבה גדולים מהחיים,והכל על רקע היסטורי [לא בהכרך לפי הסדר הזה]
קיבלתי בספר הזה את כולם. סאגה משפחתית של שלוש דורות על שתי המשפחות המייסדים בעיירה קטנה בטקסס,על רקע המאה ה20 מלפני מלחמת העולם ההראשונה דרך השנייה מלחמת קוריאה ועד שנות ה80 של המאה ה20,ומרכז העלילה סיפור אהבתם הטארגי של מרי ופרסי בנים לשתי משפחות המייסדים.
אך אם נדבר תכלס גדולתו של הסיפור הזה בעיניי הוא לא העלילה,ולא הסיפור,ולא הכתיבה [שהתרגום כנראה היה יכול להיות מוצלח יותר]
אלא הדמיות בנייתם,אפיונם,תיאור רגשותיהם,חלומותיהם,אכזובותיהם,ומניעיהם, בנויים באופן יוצא מן הכלל שמצליח לסחוף את הקורא לתוך העלילה,הרגשתי לא מעט פעמים מה שהדמיות מרגישות את, הכאבים, האכזבות, השמחות, האהבות,התשוקות,הכעסים, והחרטות.
כי הספר מצליח לגעת בכל כך הרבה נקודות רבות מספור בחיינו יחסי הורים וילדים,נאנמנות,כוחה של האהבה,מורשת והיסטוריה,תשוקה,ונקמה,ובעיקר גורל.
הספר מתעסק רבות בגורל בכוחו של הגורל ובהשפעתו הרבה על חייו של האדם הפשוט. אם היינו מחכים עוד קצת? אם היינו מחליטים אחרת? אומרים דבר שונה? פועלים בצורה אחרת? אני מניחה שזו היא מהות האדם וגורלו לתהות מה היה קורה עם...? ולחיות עם הררגשה מה היה קורה עם הייתי מחליט בצורה שונה? אין אחד שלא מכיר את הדילמה הזו והספר מצליח לעסוק בה בצורה כנה ואמיתי עד כאב כי למרות שרובנו רוצים ומקווים לפעמים האהבה לא מנצחת...
כי אם ניתן לסכם אץ הספר הזה בדילמה אחת מרכזית ניתן היה לשאול מה מנצח? מה חזק יותר האהבה והאושר האישי? יותר נכון הרצון האישי או הנאמנות והמורשת ההיסטורית? כלומר הגורל של האדם?
עד כמה אנחנו שולטים בגורלנו? בעתידנו? עד כמה העבר וההיסטוריה שלנו משפיעים על החלטותינו?
אני מניחה ששלא מעט ירצו לדעת את התשובה לשאלות לשאלה הזו...
הספר לא נותן תשובה מוחלטת לשאלה...
אך בהחלא משאיר תקווה..
ספר מקסים סאגה היסטורית מרתקת וסחופת שנוגעת בחיים שלנו גם היום
באמת שאני ממליצה בחום ואילו יכולתי הייתי נותנת לו הרבה מעבר לחמש כוכבים!!!

לפני 11 שנים•
★★★★★
•מלי
שושנים

שושנים

ליילה מיצ'אם

ספר מעולה!

קראתי בשקיקה לכל אורכו, ובסוף כבר לא יכולתי לעמוד בזה והייתי מוכרח לדעת איך זה הולך להסתיים.
הספר מאוד סוחף ומעניין, העלילה זורמת ולא נמרחת (הספר יחסית ארוך - 617 עמ' - אבל קורים הרבה דברים - פרט אולי לסוף שהוא קצת יותר איטי).

אנשים השוו אותו ל"צפורים מתות בסתר". אמנם יש קווי דמיון בין שני הספרים, אבל אני אישית יותר אהבתי את "שושנים", מכיוון ש"ציפורים מתות בסתר" הכיל המון פסקאות ועמודים שלמים עם תיאורי מקום/בע"ח וכו' (שלא מקדמים את העלילה), ו"שושנים" נקרא בשקיקה, כל עמוד ועמוד שבו.

מומלץ מאוד!
(ובמיוחד למי שאוהב את הסגנון הזה - של סאגה דרמתית)

לפני 13 שנים•
★★★★★
•ronen