ביקורת ספרותית על ועוד משהו... - מדריך הטרמפיסט לגלקסיה מאת אואן קולפר
ספר טוב

---

קיבלתי את הספר מאמא, שמצאה אותו במקרה בספריה. הוא זכרה משהו על החיבה שלי למדריך הטרמפיסט המקורי, התרשמה מהעטיפה ואחרי חודש בערך שבה שכב על השולחן וחיכה לי בסבלנות פתחתי את ועוד משהו... לראשונה. ממבט ראשון חשבתי שמשהו רע מאוד עומד להתרחש, מין תחושב כזאת שמתעוררים איתה יום אחד ואחרי הצהריים כבר עסוקים בלנסות לבלום את הרכב שלך ששועט לתוך תהום, אחרי שפוטרת מהעבודה , נגמרו לך המים החמים במקלחת של הבוקר וגילית נורה אדומה והמבהבת באוטו שאין לך מושג מה לעזאזל היא עושה.
אלא שקולפר, גם אם התקשה להיכנס לנעליו של דאגלס אדאמס, ולכתוב באותה האגביות על תפריטים פופולריים בזרוע הפחות אופנתית של הגלקסיה כמו על השמדת כוכב הבית החביב עלי, מוסיף מנעד רגשי עמוק ומורכב שבו משייטות כל הדמויות ללא יוצאת מן הכלל, מערכות יחסים הזויות ואמינות ודיאלוגים משכנעים, כמו גם קווי אופי מחמיאים (כמו קצת יותר אחריות, הורות וגישה פרקטית לחיים) לארתור דנט ועושה אותו באופן בלתי אפשרי כמעט לקצת פחות בלתי נסבל.
אכן, מדובר באתגר לא קטן, במיוחד לנוכח הרי המעריצים הביקורתיים עד אימה שמוכנים להצביע על כל משפט ש'אין מצב שאדאמס היה כותב בעצמו', או 'אצל אדאמס זה בחיים לא היה קורה'. מודה שאכן נסחפתי לאובר-ביקורתיות דומה במספר מקומות בספר. אלא שגם קולפר ממלא את הדעת באסוסיאציות חדשות, בהסברים מוטרפים והומור נונסנסי ובדיחות על חשבון הגיבורים בהצלחה יתרה.
נכון, זה לא דאגלס אדאמס, אבל זה נהדר גם בפני עצמו.

» ביקורות נוספות של מאיה
» ביקורות נוספות על ועוד משהו... - מדריך הטרמפיסט לגלקסיה