ביקורת ספרותית על רק בוקר קיץ, לכאורה מאת יעל משאלי
ספר בסדר

---

כתבו כבר "ספר קשה" ואני אכן מסכימה, סיימתי לקרוא את הספר והרגשתי שאני בעצמי נכנסת לדיכאון. רק זה אומר כנראה שהספר הוא טוב, לא?
אבל בכל זאת, לאורך כל הספר היו לי שאלות, קיויתי (בהתבסס על הכתוב בכריכה האחורית) שבסוף הספר אני אבין הכל, אך ממש לא כך קרה.
מה זו המחלה הזו של עמליה? (אני לא אוהבת לנחש, אוהבת שהדברים כתובים ברור).
איך היא מתקשרת למספרת הסיפור (שרק עכשיו אני שמה לב שבעצם אין לה שם)?
והסוף לא ברור, נותר רק לנחש מה קרה שם.

בנוסף, פה ושם הסופרת כותבת דברים שהם סטריאוטיפיים למדי, אני מתכוונת דברים שהיא כתבה על המגזר החרדי, אבל אני מקווה שגם מה שהיא כתבה על החילוניים הוא סטריאוטיפ שרחוק מהמציאות (כי אם לא אז זה עצוב מאוד).

באמת קשה לי לדרג את הספר, מצד אחד הוא קשה, מרגש, נוגע ללב מצד שני כ"כ הרבה דברים לא ברורים. בסוף בחרתי
ספר "בסדר" כי באיזה שהוא מקום הצטערתי שקראתי אותו.

» ביקורות נוספות של גלית
» ביקורות נוספות על רק בוקר קיץ, לכאורה