“כל מה שכתוב על הספר מאחור בכריכה האחורית שגם כתוב כאן ב אודות מאוד קסם לי לקרוא סיקרן אותי ועניין אותי אז לקחתי ואפילו התחלתי והתקדמתי די יפה בספר. מסתבר שטרם סיימתי אותו, פתאום מרגיש לי כתופעה אופיינית לי לא לסיים דברים עד הסופ או הדחיינות בכללותה. בכל מיקרה כנראה שהקריאה לא היתה פשוטה והסופר הישראלי הפופולרי הזה שהיתה לי הבטחה כי רציתי לקרוא בעיקר ספרות ישראלית לא ממש התחברתי או לא כותב פשוט ומפתה לי. 227 עמודים מתוך 298 זה בסך הכול יפה ואני זוכרת את המורכבות של היחסים ושל המונולוגים בספר כן אפילו שהנחתי אותו מיידי די מזמן. מישהי חיפשה אותו בנרות לפני 10 שנים. 82 הצעות מכירה זה ממש המון. ו 6 ביקורות זה ממש מעט. ורובן לא אוהדות, אז אני נימצאת בחברה טובה סך הכול שלא סיימתי, אע"פ שאינני שוללת את הספר בכלל, אוהבת את ההחצנה והכנות בפריסת היחסים בכזה פרוט אינסופי ממש הוצאת הקרביים החוצה סופסופ ניתן ומתאפשר ולא סתם פרטים אלא עד הסוף השתפכות עמוקה וזה מוצא חן בעיני מאוד. המון תודה רבה לכם. שאו ברכה וראו טוב. חמישי שמח. סופ"ש קסמרפא מבורך 08-12-2022 09:27”

“'שני חברים יצאו לדרך, בים בם בום' אחד מת השני חי, וזה שנשאר חי מתחיל להרהר ולשחזר את חייו. הבעיה היא ששחזור החיים הזה כתוב כמו תרפיה בביליוגרפיה שמישהו החליט 'לשפוך'. יש תיאוריה כזאת שדוגלת ברישום של לפחות 4 עמודים, כל יום, כדי לשחרר את הנפש, ולכן לא חשוב מה אתה כותב העיקר לכתוב. וכך בדיוק כתוב הספר הזה. כבר אחרי הפרק הראשון (וגם לא ברור בשביל מה הספר הזה צריך פרקים) הבנתי שהספר הולך להיות משעמם, אבל החלטתי בכל זאת להמשיך, כי אולי אמצא בו תובנות כל שהן. הגעתי לאמצע והבנתי שזהו זה. עד כאן. אמנם לפני כמה שנים החלטתי שאני לא מפסיקה ספרים באמצע, אבל לכל עינוי, בעיקר עצמי, יש גבול. קצת מוזר לי שהוצאת הספרים החליטה להוציא את הספר הזה לאור. אני בטוחה שאם ספר כזה היה מגיע להוצאה עם שם של סופר חדש - הוא היה נזרק ישר לפח האשפה, אבל נראה שלשם הסופר יש כוח. כל כך התאכזבתי שאני לא חושבת שאקרא עוד מספריו של הסופר הנ"ל.”

“הסיפור של רופא מנתח מקצוען אבל לא אהוד על הסובבים אותו. זהו מונולוג לזכר ה"חבר" הבודד שהיה לו שגם הוא הלך לעולמו אבל השפיע רבות על הרופא. זהו גם סיפורם של החולים מול הבריאים.וגם סיפורם של הרופאים שלא תמיד מתחברים או רוצים להתחבר לסבל של המטופלים שלהם. ספר בינוני,לא קולח ולא קל לקריאה,פילוסופי מעט על משמעות החיים מול המוות, שיש לו כמה "הברקות" מתורת ברסלב והמאמינים- מול העולם החילוני. התמונה בשחור לבן בסוף הספר גרמה לי לסקרנות - ולכן קראתי את הספר.המסר שלה מצדיק את הוספתה לספר... מי שרוצה ללמוד יותר על חולי מזווית של רופא שהוא זאב בודד מבחינה חברתית ומשפחתית-מוזמן לקרוא.”

“עלילה ממשית אין כאן, למרות שיש עשרות סיפורים קצרים, אדם נובר בחייו דרך חייו ומותו של חברו, נובר במעשיו, ביחסו לחיים, ביחסים הבין אישיים דרך המשקפיים של חברו. נבירה אין סופית , הקריאה קצת מתישה אך מעניינת.”

“כל מה שכתוב על הספר מאחור בכריכה האחורית שגם כתוב כאן ב אודות מאוד קסם לי לקרוא סיקרן אותי ועניין אותי אז לקחתי ואפילו התחלתי והתקדמתי די יפה בספר. מסתבר שטרם סיימתי אותו, פתאום מרגיש לי כתופעה אופיינית לי לא לסיים דברים עד הסופ או הדחיינות בכללותה. בכל מיקרה כנראה שהקריאה לא היתה פשוטה והסופר הישראלי הפופולרי הזה שהיתה לי הבטחה כי רציתי לקרוא בעיקר ספרות ישראלית לא ממש התחברתי או לא כותב פשוט ומפתה לי. 227 עמודים מתוך 298 זה בסך הכול יפה ואני זוכרת את המורכבות של היחסים ושל המונולוגים בספר כן אפילו שהנחתי אותו מיידי די מזמן. מישהי חיפשה אותו בנרות לפני 10 שנים. 82 הצעות מכירה זה ממש המון. ו 6 ביקורות זה ממש מעט. ורובן לא אוהדות, אז אני נימצאת בחברה טובה סך הכול שלא סיימתי, אע"פ שאינני שוללת את הספר בכלל, אוהבת את ההחצנה והכנות בפריסת היחסים בכזה פרוט אינסופי ממש הוצאת הקרביים החוצה סופסופ ניתן ומתאפשר ולא סתם פרטים אלא עד הסוף השתפכות עמוקה וזה מוצא חן בעיני מאוד. המון תודה רבה לכם. שאו ברכה וראו טוב. חמישי שמח. סופ"ש קסמרפא מבורך 08-12-2022 09:27”

“'שני חברים יצאו לדרך, בים בם בום' אחד מת השני חי, וזה שנשאר חי מתחיל להרהר ולשחזר את חייו. הבעיה היא ששחזור החיים הזה כתוב כמו תרפיה בביליוגרפיה שמישהו החליט 'לשפוך'. יש תיאוריה כזאת שדוגלת ברישום של לפחות 4 עמודים, כל יום, כדי לשחרר את הנפש, ולכן לא חשוב מה אתה כותב העיקר לכתוב. וכך בדיוק כתוב הספר הזה. כבר אחרי הפרק הראשון (וגם לא ברור בשביל מה הספר הזה צריך פרקים) הבנתי שהספר הולך להיות משעמם, אבל החלטתי בכל זאת להמשיך, כי אולי אמצא בו תובנות כל שהן. הגעתי לאמצע והבנתי שזהו זה. עד כאן. אמנם לפני כמה שנים החלטתי שאני לא מפסיקה ספרים באמצע, אבל לכל עינוי, בעיקר עצמי, יש גבול. קצת מוזר לי שהוצאת הספרים החליטה להוציא את הספר הזה לאור. אני בטוחה שאם ספר כזה היה מגיע להוצאה עם שם של סופר חדש - הוא היה נזרק ישר לפח האשפה, אבל נראה שלשם הסופר יש כוח. כל כך התאכזבתי שאני לא חושבת שאקרא עוד מספריו של הסופר הנ"ל.”

“הסיפור של רופא מנתח מקצוען אבל לא אהוד על הסובבים אותו. זהו מונולוג לזכר ה"חבר" הבודד שהיה לו שגם הוא הלך לעולמו אבל השפיע רבות על הרופא. זהו גם סיפורם של החולים מול הבריאים.וגם סיפורם של הרופאים שלא תמיד מתחברים או רוצים להתחבר לסבל של המטופלים שלהם. ספר בינוני,לא קולח ולא קל לקריאה,פילוסופי מעט על משמעות החיים מול המוות, שיש לו כמה "הברקות" מתורת ברסלב והמאמינים- מול העולם החילוני. התמונה בשחור לבן בסוף הספר גרמה לי לסקרנות - ולכן קראתי את הספר.המסר שלה מצדיק את הוספתה לספר... מי שרוצה ללמוד יותר על חולי מזווית של רופא שהוא זאב בודד מבחינה חברתית ומשפחתית-מוזמן לקרוא.”

“עלילה ממשית אין כאן, למרות שיש עשרות סיפורים קצרים, אדם נובר בחייו דרך חייו ומותו של חברו, נובר במעשיו, ביחסו לחיים, ביחסים הבין אישיים דרך המשקפיים של חברו. נבירה אין סופית , הקריאה קצת מתישה אך מעניינת.”