ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 14 ביוני, 2012
ע"י אלון דה אלפרט
ע"י אלון דה אלפרט
****
חלק ראשון:
שתי פולניות נוסעות מאחורי משאית שעליה שלט "מטען חורג". שואלת הראשונה, תגידי, ג'ניה, מה זה מטען חורג? עונה לה השניה, מה זאת אומרת? אם המטען הזה נופל עלייך הוא חורג אותך במקום.
בכל פעם שנתקלתי בספר בצמד המילים האלה "אני הורג", למרות שהן כתובות בפונט ידני ורציני ובדם עלק והכול, וגם קשורות לרציחות מזוויעות במיוחד, לא יכולתי שלא לקרוא את זה במבטא הפולני ולחייך.
כלומר, לא יכולתי לקרוא את הספר הזה ממש ברצינות. הוא מפוצץ בכל כך הרבה מלודרמה ופאתוס, שמצאתי את עצמי מגחך בקול מדי שלושה-ארבעה עמודים (רציניים להחריד, אגב) למקרא עוד איזו מטאפורה מהתחת. כל הזמן דמיינתי את הרוצח משחרר נפיחה קטנה קטנה, עד שהבמאי צועק "קאט!" וכל הקאסט מתפוצץ מצחוק חצי שעה.
נגיד זה, בעמוד 303: "הוא הסתובב לעבר הלנה. כאילו היה זה הדבר הכי טבעי בעולם, האישה החליקה אל בין זרועותיו, צמאה לחיבוקו המגן, לאריג המעיל שלו שיספוג את דמעותיה, ליד המחליקה על שערותיה שתמיד הסתירו את פניה המבויישות לאחר לילות של תועבה". ופסקה אחת אחר כך: "אלפי תמונות התערבבו במוחו, סיפורים ועוד סיפורים הטורפים את המציאות עם הדמיון, את ההווה עם העבר, את האמיתי עם האפשרי, את הצבעים עם החושך, את ניחוח הפרחים עם ריחו המצחין של הריקבון". והשיא מגיע פסקה אחת אחר כך: "השנאה סינוורה אותו והפכה בהדרגה לזעקה שבכוחה לנפץ את כל המראות שבהן יכולה להשתקף רשעות, את כל הקירות שמאחוריהם אפשר להסתתר מרוב פחד, את כל הדלתות הסגורות שעליהן הידפקו לשוא המיואשים והנזקקים". אלוהים אדירים, זה יותר מצחיק מסיינפלד. טוב, אולי לא מסיינפלד, אבל משלום אסייג, בטוח.
חלק שני:
עכשיו, למרות מה שכתבתי כאן - אל תטעו. למרות נפיחותו, "אני הורג" (מטען חורג, חה!) הוא ספר בסדר גמור בהתחשב בז'אנר שלו. מותחנים אני שופט כמו שאני יכול לשפוט, נאמר, שווארמה - גם אם היא ממש מעולה, היא לא גורמה, היא לא תחלץ ממני אנקות תענוג כמו, למשל, סביצ'ה לוקוס עם גלידת ווסאבי אצל אורי בורי בעכו. כשאני מגיע למסעדות כאלה, השיפוט שלי מדוקדק וקפדני הרבה יותר. אז שלושה כוכבים, אולי אפילו ארבעה - בתוך המותחנים, ולא יחסית לכלל הספרים.
ספציפית, הספר קריא ונעים, לא מנסה להצחיק ולהיות שנון מדי, ויש מצב שחלק מהפאתוס בא מתרגום קלוקל מאיטלקית, ושבשפת המקור זה נשמע הרבה יותר טבעי. אין לי מושג. אולי. אבל אם באמת מצליחים לדלג את המשוכה הזאת, הספר בהחלט כתוב לא רע, הוא די מותח, מעט ארוך מדי, הקליימקס שלו מתמשך מדי, והוא מסתיים לא מעט עמודים אחרי התרת התעלומה, שזו בעיה לא פשוטה. מצד שני, אצל הרלן קובן למשל, אם אין לך עוד טוויסט שורה וחצי לפני הסוף אז הספר לא באמת נגמר, ומבחינתי גם זה מציק.
בשורה התחתונה - ספר סבבה. שווה קריאה, הייתי קורא עוד ספרים שלו. לא יודע לגבי "הסופר האיטלקי הטוב ביותר החי כיום", אבל מעביר בכיף כמה שעות אחרי-צהריים של שבת עם מיץ ענבים מרוסק עם ערק בכוס גדולה ליד.
****
28 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אלון דה אלפרט
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
אני מסכים. תרגום טוב יכול להרים ספר לגבהים ותרגום רע עושה נזק איום.
במקרה הזה, אבל, אני לא בטוח שהתרגום עשה לו רע. זה נשמע כמו תרגום מילולי מאוד, לא המציאו פה שום דבר חדש והפאתוס מוגזם בשתי השפות. ובספרים הבאים זה אפילו יותר גרוע - וזה עוד בלי להזכיר כמה העלילה מופרכת.
|
|
|
Kazuar
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
אחלה ביקורת, רק משהו אחד...
באמת שכתבת אחלה של ביקורת ורואים שחשבת עליה המון זמן.
אני אישית קראתי את הספר באנגלית, וכשראיתי את הציטוטים שרשמת, הלכתי לעמודים בספר, ואחרי קריאה גם של המשפטים בעברית וגם של המשפטים באנגלית... באמת שהבנתי כמה הבדל רציני יש בין שני הספרים. באנגלית זה לא נשמע פלצני כמו בעברית ויש מצב שאם הייתי קוראת את הספר בעברית, כנראה לא הייתי אוהבת אותו או אפילו מפסיקה אותו באמצע. זה לא קשור אפילו לתרגום כי התרגום נעשה מצויין ומדוייק, אבל יש דברים שפשוט אי אפשר להעביר לעברית (כמו בסרט Frozen, התרגום של השיר היה.. כלכך רע שאין לי אפילו דרך להסביר את זה). התיאורים הכיביכול מלאים של הסופר, ממש לא נשמעים ככאלו בשפה האנגלית. הכל מאוד קולח מאוד זורם מאוד מובן ולא מסובך להבנה. אז פשוט עצה שלי, לא רק לך אלא לכל מי שכרגע קורא את התגובה שלי, באמת שרוב הספרים (אני אומרת רוב כי זה לא בכולם) שהם לועזיים, עדיף לקרוא באנגלית (לאוו דווקא בשפת האם שבמקרה הזה איטלקית, אלא פשוט באנגלית שמאוד מקבילה לשאר השפות). זה שווה את זה. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 13 שנים ו-2 חודשים)
מנהל הבנק שלי אמר לי להיזהר עם החריגה
|
|
|
ליז מאילת:-)
(לפני 13 שנים ו-2 חודשים)
אתה "חורג" אותי עם הביקורות שלך...
|
|
|
ליאת
(לפני 13 שנים ו-3 חודשים)
חחחחחחחח
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 13 שנים ו-4 חודשים)
לא ניסית. אפשר להוסיף מעט עראק. זה משקה מופלא.
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 13 שנים ו-4 חודשים)
הבעיה היחידה שלי היא עם העראק וענבים...
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 13 שנים ו-4 חודשים)
Apples and oranges
הם שונים מאוד. אבל אני משוכנע שתיהני מ׳אני הורג״. באמת.
|
|
|
אפרתי
(לפני 13 שנים ו-4 חודשים)
אלון, תודה על התשובה,
לפני דקה כבר החזרתי אותו לארון והוצאתי את לוויתן של אקונין (שבוודאי יותר טוב), עכשיו עלי להחליט.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 13 שנים ו-4 חודשים)
עראק עם ענבים הולך תמיד
|
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-4 חודשים)
העראק עם המיץ ענבים זה הולך עם "לילות תועבה"??
או שהתרגום מאיטלקית מוגזם כמו ההצגות של רועי בר נתן בתור "פריצי" או שהאיטלקים מגזימים בפאתוס:)
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 13 שנים ו-4 חודשים)
רציני עכשיו - עוד במהלך הקריאה חשבתי עלייך שאני חייב להמליץ לך על הספר כי תיהני ממנו בטירוף
חופשי תתעלמי. תיהני עד הסוף. ועצה קטנה - אף פעם אל תקראי ביקורת לפני שאת מתעתדת לקרוא ספר. צריך לבוא נקיים ככל האפשר
|
|
|
אפרתי
(לפני 13 שנים ו-4 חודשים)
אוי ואבוי, אלון, זה הספר שכבר
התחלתי לקרוא את שלושת עמודיו הראשונים והשבת הוא עתיד להיות במוקד התעניינותי. הייתי בטוחה שהוא נפלא, אפילו המוכר אמר וגם הכריכה מאחור... אני מתכוונת להתעלם לגמרי ממה שכתבת פה. טוב, זה לא ילך, כל משפט נפוח אני אחשוב עליך או על ג'ניה. אלון, אני חולכת לחרוג אותך. תיזחר.
|
28 הקוראים שאהבו את הביקורת
