ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 3 ביוני, 2012
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
ספרות מתח סקנדינבית היא היום מותג. חלק מהקוראים אוהבים אותה, חלק מתעבים, אבל אין ספק שיש לה מאפיינים ברורים. רק אחרי שקראתי את הספר למדתי שהוא נכתב בשנת 1965 (שימו לב, 35 שנים לפני הופעת טרילוגיית המילניום!) כראשון בסידרת מותחנים שזכתה להרבה פרסום ואהדה, ושמה לה למטרה לתאר את מאפייני הפשיעה ואת עבודת המשטרה בשבדיה, והפכה לאם ספרות המתח הסקנדינבית, כפי שאנו מכירים אותה היום.
הסיפור דומה יותר לרומאן מאשר לסיפור בלשי כמו שאנחנו מכירים: לוקח כ - 60 עמודים (ושלושה חודשים) עד שאנו יודעים מי הנרצחת שאת גופתה גילו בשורות הראשונות של הספר. לעומת זאת אחרי גלוי זהותו של הרוצח נותרים עוד כ - 60 עמודים (מותחים!) עד סוף הספר. תאורי פעילות צוות החוקרים נראים כמו פיתרון איטי של חידה מציקה. לא גאונים משרתים במשטרה ההיא אלא אנשים שעושים מלאכתם נאמנה, יש להם סבלנות ודבקות במשימה ויש להם כבוד לקורבן ורצון לעצור את הפושע.
פר ואלו ומאי שובל זוג בחיים ויוצרי הסדרה, פירסמו ב 10 שנים עשרה מותחנים (שזה הראשון שבהם) שכולם עוסקים במארטין בק, בלש בעל חיי משפחה עגומים, בריאות לא משהו, לא גאון ולא גיבור, אבל עקשן סבלני וחרוץ. ואז נפטר ואלו ושובאל לא שבה לכתוב מותחנים. באחרית דבר של דרור משעני הוא מנתח את הספר ואת הספרות השבדית שהושפעה ממנו והצמיחה מוניטין מוצדק לז'אנר.
הספר מותח למרות תהליכים ופרטנות בשיטות החקירה. הסיפור מתקדם בקו ישר (בניגוד, נניח, ל"נערה עם קעקוע דרקון" והמשכיה או לספרים של נסבו הנורבגי). אין פה המון דמויות עם שמות מבלבלים, וההסתייגות היחידה שהיתה לי היתה "יא אללה, איזה מזג אוויר דוחה יש להם..." הסתייגות שלא מנעה ממני להנות מהספר הנאה מלאה.
19 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, גלית!
אכן, הקצב שונה, האמצעים שונים אבל כמו בספרים שמצליחים לעבור את מחסום השנים, אפשר לא לשים לב לפער הדורות.
|
|
|
גלית
(לפני 12 שנים ו-5 חודשים)
מוזר בעיני
שרק כשהגעתי לעמוד 50 ומשהו -כשהמספר מציין שהבת של מרטין אוהבת ביטלס-קלטתי ודפדפתי להתחלה לראות באיזו שנה נכתב.הקצב שונה, לא מדברים על מחשבים וסלולרים ובכל זאת ממש לא שמתי לב.ודווקא סו גרפטון שנכתב בשנות ה80 וקראתי שניה קודם כל המחסור בטכנולוגיה ממש הזדדקר לי לעין.מה שעוד מעניין אותי זה למה לא מציינים את שמות בני משפחתו. אני מבינה שזה חלק מהניכור שלו אבל זה חריג.
|
|
|
yaelhar
(לפני 13 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, נוריקוסאן!
אני מסכימה לגמרי: גם אני נהניתי מהתפתחות העלילה בקצב החיים ללא תזזית, התבדרתי מקשיי התקשורת, ועוד יותר נהניתי שהכותבים לא התפתו לעסוק ב"פסיכולוגיה בגרוש" שחלק מהכותבים עכשיו נוטים לעסוק בה בספרות מתח.
|
|
|
נוריקוסאן
(לפני 13 שנים ו-4 חודשים)
ביקורת יפה, יעל.
כשקראתי את הספר נהניתי במיוחד מהקצב האיטי, שאולי נגזר מכך שאמצעים בני ימינו לא היו בנמצא - לא טלפונים סלולריים ולא מחשבים משוכללים ומהירים. המעקבים המתנהלים נמשכים ימים ארוכים. הקשר עם המשטרה האמריקאית, במיוחד שיחת הטלפון שבה שני הצדדים אינם מבינים זה את זה, משעשע במיוחד.
|
|
|
yaelhar
(לפני 13 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, עולם-נפלא-נורא:
בכל שובר כזה אני עושה שימוש: פעם אפילו קראתי את "חידת מותי" כי הוא ניתן לי במתנה...
|
|
|
yaelhar
(לפני 13 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, אפרתי
אני נהניתי...
|
|
|
עולם
(לפני 13 שנים ו-4 חודשים)
תודה על הביקורת היפה
יש לי שובר לקניית הספר ב20 שקלים, ארוץ לנצלו השבוע!
|
|
|
אפרתי
(לפני 13 שנים ו-4 חודשים)
יעל, יופי,
חברתי קוראת ומיד אחרי זה... אני.
|
19 הקוראים שאהבו את הביקורת
