הו. ספר מדהים.
אני כבר כמעט ויתרתי על כתיבת ביקורות (לא פלא, אני לא משהו בעניין) אבל הייתי חייבת לכתוב על זה. אז הנה אני פה כותבת לכם.
לכו. תקראו. את. הספר. הזה.
הוא כל כך טוב!!!!
העלילה מדהימה, הסופרת יוצרת היסטוריה חדשה בתוך העולם שלנו עם יצורים מוזרים ומטרידים כאחת (היי, היא משתמשת במילים מהשפה העברית כמו רפאים או אימים) והיא מספרת את זה כל כך טוב!!! הכתיבה נפלאה וסוחפת ומעניינית ומרגשת (הוי, אני כל כך נזהרת פה לא לכתוב ספויילרים ^~^) עם דמויות מדהימות ויפהפיות ואדירות וכל כך מעניינות שזה מדהים וזה אחד הספרים שהכי אהבתי לקרוא. באמת. תיאורים מדהימים (אזהרה! רוב הספר ידומיין לכם כמשהו אפור. וחום. ואפור. אה, ואולי גם קצת לבן וורוד וצהוב ואדום. אהממ טוניקות אהממ לא נורא, זה מעניין בכל זאת ^^) ו.... מפה!~~ הו, יש מפה לספר. רק אני פה אוהבת מפות? אני כל כך שמחה עד הגג כשיש מפות בספרים (אני מאלה שכמעט כל איזכור של מקום גורם לי להפוך דפים ולהסתכל במפה) וגם יש מילון מונחים באורך שלושה עמודים בערך. שזה אוסומי. אמרתי שאני אוהבת גם מילוני מונחים למיניהם? כן, ישבתי וקראתי את כל המונחים אחרי שגמרתי את הספר כי פשוט היה קשה לי כל כך להיפרד ממנו וקראתי כמעט כל מילה בשקיקה (חוץ מהחלק של התודות, מצאתי אותו די משעמם ~ אבל קראתי את חלקו או כולו, אני לא זוכרת).
בכל מקרה, זה ספר ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש שווה קריאה. אז תזיזו את עצמכם ותיקראו אותו. פנטזיה במיטבה! אה, וכתוב בכריכה מאחורה שזה הספר הראשון מבין שבעה ספרים בסדרה שעתידים לצאת! אז תתכוננו לעוד ספרים מדהימים ונדירים כאלו! (ובמקרה שלי, תתכוננו ותחסכו כסף כדי לקנות אותם אהממ אהממ).

וואו. מה לכתוב?? שאלה טובה!
גמרתי את הספר הזה במוצ"ש לפני יומיים, אחרי שקניתי אותו יום חמישי קודם לכן במבצע בסטימצקי. כנראה קניתי אותו בגלל שכולם אמרו שזה ספר קשה מאוד ושחייבים לבכות ממנו. ספר שמדבר על נערה שהתאבדה.
אז היו לי הרבה ציפיות. שכזבו. ולמה? ובכן, עיני לא הצליחו לבכות מהספר, ליבי לא כאב הרבה את הכאב של האנה, ובעיקר יצאתי מהספר בהלם גמור.
על מה?
הלם על האנה, שהיא מחליטה להתאבד בגלל כל זה (היי, גברת, יש סיבות הרבה יותר טובות למות!), הלם על החברה הנוראה שהיא חיה בה, הלם על הסופר שכתב דברים כאלו, הלם שנוסף להלם שלי-ההלם של קליי מכל הסיפור, ואת זה שאנשים, בכלל, מחליטים להתאבד כאילו הם רשאים לקחת את חייהם שלהם ועוד בכזאת פזיזות. לפחות היא הייתה מקורית, והקליטה קלטות למותה. מה שגם כן מעיד שהיא ירדה מהפסים כי זה נראה לי חולני ביותר.
באופן כללי כאב לי על האנה אבל בכלל לא חשבתי שאלו סיבות להתאבד, כלומר, את לא חשובה לעצמך?!?! זה ממש היה מעשה קיצוני. חוץ מזה שלא בכיתי בגלל שזה לא היה הלם בשבילי בכלל, מהתחלה ידענו-הקוראים- שהיא התאבדה כבר. אם זה היה פתאומי והיה מסופר קצת אחרת, יכול בהחלט להיות שהייתי בוכה (וכן בכיתי מספר! או שניים! אחד מהם הוא הספר "האימפריה האחרונה" של ברנדון סנדרסון. למה? כי מרוב שנקשרתי לדמות, היה נורא ופתאומי לראות אותה מתה).
אז למען שאציג את ההלם הגדול שלי, אגיד לכם; מחשבותיי היו ריקות. לגמרי ריקות. גמרתי את הספר ומרוב הלם לא הצלחתי לחשוב על כלום, כלום. ניסיתי מאוד לחשוב מה אני חושבת על הספר, אבל הייתי בהלם. לא בגלל שהיא התאבדה, אלא מהסיבות שהיא התאבדה. פשוט לא. הצלחתי. לחשוב. זה לא קורה אף פעם.
אז לכל מי שרוצה לקרוא את הספר, אמליץ, כי הספר כן נותן חומר למחשבה (אחרי שיוצאים מההלם). וכן, הוא גם מזעזע ומוזר, אז אל תפתחו ציפיות, אבל שווה קריאה (כן, הוא גם די קצר בכל אופן אז לא תבזבזו הרבה זמן).

איזה כיף היה לגמור את הספר! וגם ממש עצוב למען האמת... אני לא אוהבת לגמור ספרים, כי זה כמו להפרד מעולם שלם ואנשים שאתה אוהב, בדיוק איך שדמיינת אותם. הספרים של ברנדון סנדרסון תמיד נותנים לי שמחה כשאני קוראת אותם, וחמיצות בלב כשהם נגמרים. הספר הזה הוא לא יאמן! למען האמת קצת הזכיר לי את סדרת הערפילאים (נו, באמת, אנשים עם כוחות, לב פלדה- שוב פעם מתכות, שמש אדומה, העולם שפעם היה כמו העולם שלנו ועכשיו הפך נורא וחשוך יותר, כמה אנשים שמנסים להוריד ממשל שלם, והטענה הזאת שאם יורידו את המושל המצב יוכל להיות גרוע יותר, מה שבאמת קרה בספר הראשון בסדרת הערפילאים). אבל בכל זאת אהבתי מאוד את העלילה, במיוחד את הסוף, ואת כל הגילויים שהיו בספר, זה היה סוחף ומרגש ומדהים בעת ובעונה אחת, והכל נופל עליך בסערת רגשות. (מה שתמיד קורה אחרי זה, זה שמישהו צוחק עליי על כך שאני צוחקת מהספר, ויש קטעים שאני פשוט קוראת ומחייכת איזה דקה, או פשוט מתלהבת, ואף אחד מסביבי לא מבין למה. מתסכל... אז לפחות אני חולקת אתכם!). קיצור, השורה האחרונה היא ששווה בהחלט לקרוא את הספר! טוב, אחרי הכל, זה ספר של ברנדון סנדרסון...

ראיתי את הסדרה, היא מדהימה!

אוח, קראתי את הספר הזה לפני המון זמן, אני לא מאמינה שעדיין לא הגבתי. אם כן, ספר מדהים! סוזן כותבת ממש טוב, אני כ"כ אוהבת את הצורה שהיא כותבת בה, היא ממש מכניסה אותך לעלילה. ובקשר לעלילה, יפהיפיה, אבל קצת קורעת לב בסוף, כשכמעט כולם מתים... כל הכבוד לה, לסוזן, באמת, כל כך קל לכתוב ספרי מציאות על חיים אמיתיים, ומה היופי בזה? כל היופי זה שלמין האנושי יש דמיון והוא משתמש בו! זה אחד העולמות הדמיוניים היפים ביותר שקראתי, חוץ, כמובן, מספריו של ברנדון סנדרסון שהם המעולים שבמעולים. בהחלט, קשה להמציא עולם כמו של קטניס ופיטה, במיוחד עם המסר שעומד מאחורי הספר, המסר על תוכניות הריאליטי.
ובקיצור, אל לי לחפור, רק אגיד בכמה מילים, שהסדרה כולה של סוזן שווה קריאה בהחלט, ומי שלא קרא אותה, מפסיד את הדמיון המסתחרר, את הכתיבה המהפנטת ואת הלקחים בהמשך מהספר. לא שווה להחמיץ!

איזה ספר! הספרים של ברנדון סנדרסון מעיפים אותך לקרשים לפני שאתה מספיק להגיד "היי, מה קורה פה?!". זה מדהים, פשוט כל כך יפה, והחיבור של זה לעולם שלנו מאוד מעניין למען האמת, והסוף מאוד יצירתי, איך שכל הדתות של סייזד התחברו יחד ליצירה של העולם שהיה פעם. ברנדון סנדרסון הוא אדם מאוד יצירתי, עליי להגיד, אולי יצירתי מדי מאחר והוא אוהב מאוד להרוג את הגיבורים שלו. חבל לי על וין ואלנד, אבל כמו בספרים הקודמים בסדרה וכמו בספר אלנטריס, זה נראה כאילו ברנדון מניח לפנינו את הסוף הכל כך בלתי צפוי אך פשוט ביותר. רק חבל לי שאין עוד ספר, אני כך כך אתגעגע לסדרה המדהימה הזאת!

הו, איזה ספר נהדר זה מלך הגנבים! במשפחה שלא קוראים בה הרבה בכלל, מלך הגנבים היה הספר הראשון, אם איני טועה, שקראתי ושהיה מעל מאתיים עמודים. הספר הזה ריתק אותי, כמה שהוא היה שונה מכל מה שהייתי רגילה אליו, וכל התסבוכות שהיו בספר רק גרמו לי לקרוא עוד. אני מאוד מאוד ממליצה את הספר הזה לחובבי ספרי קלאסיקות קטנות כמו תום סוייר, זה בהחלט ספר נהדר.

בניגוד לכמה תגובות של קוראים, אני אהבתי את הספר מאוד. לדעתי זה אחד מהספרים היותר מסובכים של דייויד בלאדאצ'י, מה שהופך את הספר להרבה יותר משובח. יש פה הרבה טריקים קטנים כאלו שמתגלים בהמשך הסיפור, ובהחלט מעלים מחשבה. זה מסוג הספרים שבהם ההנאה והסקרנות גוברות על העייפות, וקשה להפסיק לקרוא. מומלץ בחום.

ספר מדהים! לא חשבתי שאני אתגעגע כ"כ לספריו של דיוויד באלדאצ'י, אבל כל פעם הוא מוצא דרך לרגש מחדש. זה אחד מספריו הטובים ביותר. סגנון הכתיבה פשוט טוב כ"כ, וזה נראה לפעמים שאין פסקאות שאין בהן אקשן.
אהבתי את הדמות של צ'פמן במיוחד, זה היה רענון נחמד מהאנגליים = )
בקיצור, לכל אוהבי המתח וסיפורי השירות החשאי-שווה קריאה בהחלט. מאוד מעניין. מלא אקשן.