ביקורת ספרותית על אורח נטה ללון (רכה) - מהדורה מחודשת,עם תיקונים שנמצאו בעזבונו של המחבר מאת ש"י עגנון
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 20 במאי, 2012
ע"י חמדת


זהו ספר אהבה ,קינה וזיכרון אודות עיר הולדתו של עגנון -היא בוצא'ץ' או כפי שהיא מכונה בעת פרסום הספר "שבוש " שלאחר מלחמת העולם הראשונה . בוצא'ץ'/שבוש הנה רק סמל ודוגמה לתהליכים ההיסטוריים ,החברתיים, הכלכליים ,הדתיים ששינו את החיים ואופיים של העיירות היהודיות במזרח אירופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה .

מנגד זהו ספר הלל למעשה ההתיישבותי הפועלי והעירוני -הציוני בא"י בעשורי הראשונים של המאה שעברה .

עגנון מנגיד בעל כורחו את שתי העולמות הללו שהנן מרוחקות אחת מהשנייה .

הספר נכתב בעקבות ביקורו של עגנון בעיר הולדתו ב-1930 שנערך רק כשבוע ימים ועל סמך חוויותיו אלו כתב לאחר שמונה שנים את הרומן ,כשהדמות הראשית בספר הנה בת דמותו,סופר ידוע ומפורסם המתקבל ברוב כבוד בעיירה {דברים שעגנון מאוד אהב -העריך כאדם וכסופר :כבוד, חנופה,ועל כך צחקתי ונדהמתי בכל פעם בספר} ,המספר הנו בגוף ראשון יחיד המעניק חווית אמינות סיפורית עמוקה .

לוח הזמנים של הרומן שונה לגמרי מהמציאות : הסופר מגיע אל העיירה בערב יום הכיפורים, ועוזב אותה בחזרה לא"י אחרי תשעה באב. משך הסיפור משתרע אפוא כאחד- עשר חודשים. אורך תקופת הסיפור מעניקה לעגנון את מלוא האפשרויות לפרוש בפני הקורא את שלל דמויות העיירה גברים ונשים מבוגרים וצעירים .כל דמות מייצגת אבן אחת מתוך הפסיפס השלם של העולם היהודי שלאחר המלחמה .

-גברים נכים בגופם ובנשמתם כגון אגנץ המחפש נדבות -"פניינדזי" בפולנית ברחבי העיירה , ודניאל ב"ח {"בית חדש" } בעל הרגל האחת ,שחזרו מהמלחמה ואינם מוצאים את מקומם ועולמם האישי והקהילתי .

-נשים אלמנות ,עגונות ,שקורעות תחת מעמסת הקיום הכלכלי

-הדור הצעיר -בניו של בעל המלון שהנם חצופים בדבריהם,לבושים כמנהג הגויים כדי לסמל את קדמת העולם הגדול ,וגם הם דמויות שהולכות לאיבוד .

-דמותו של יוצא העיירה שהתאכזב מא"י וחזר ל"שבוש" הוא "ירוחם חופשי"- התבססה על דמות מציאותית .

-דמות רב העיירה - המסמלת את ההצמדות הנוקשה אל העולם היהודי הישן -אף היא התבססה על דמות מציאותית .

- דמותם של צעירים ציוניים מתנועת "גורדוניה " - להשיב את עבודת הכפיים -החקלאית לעולם הכלכלי היהודי בגלות בשאיפה ליישמם בא"י-אף היא התבססה על אירוע מציאותי.

ובלב העלילה עומד לו בית המדרש הישן הנמצא שומם ממתפללים והסופר מנסה להחזיר את תהילתו מחדש ומצליח חלקית, כשר'- חיים הנו הסמל הניסיון לתחייה: רב בעל ידע תורתי,מכובד מאוד ודורש כבוד ,לפני גויסו בעל כורחו ע"י האימפריה,נשבה וחוזר לעיירה בשפלות רוח וגוף ומתעקש לתפקד כשמש המדרש לניקיונו ולתחזוקתו.

הסופר מבין כי הניסיונות לחזור אל המקורות ,אל העולם של האתמול- היהודי ולהחייאתו-הנה משימה בלתי אפשרית בגין השבר שנבע ברצף החיים היהודיים לאור השינויים החיצוניים והפנימיים, והוא אינו ניתן לאיחוי, ולכך מסמלים :
בית- המדרש שאי-אפשר היה להחזיר את זוהרו ,
המפתח הישן של בית המדרש שהלך לאיבוד ונמצא אח"כ בנסיבות אחרות סימליות.
ועתיד העיירה -שאינו מבשר טוב מבחינת קיום העולם היהודי ולכן כינה אותה בסיפור בשם "שבוש" כי הבין בתחושתו שמשהו גדול והיסטורי השתבש בעולם היהודי של אבותיו,{אצל עגנון שום דבר אינו אקראי בסיפור}.

זאת עוד לפני שההיסטוריה באה והכחידה כמעט הכל, לכן יש לחפש את הפתרון לחיי היהודים במקום אחר -היא א"י מבחינתו.

ומכאן מקור הספר בפסוק בספר ירמיה יד-8.: "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן".

עגנון מספר את נפילתה , הצטמקותה, דלדולה וניוונה הכלכלי והרוחני של יהדות גליציה שלאחר מלחמת העולם הראשונה,הוא הבין בתחושותיו כסופר כי המילים שהוא כותב הנם מצבה וזיכרון לעולם יהודי שהולך ונמוג .
הספר נכתב ע"י עגנון ברצף כתיבה של כשנה וחצי ,כשביעי במספר סיפוריו /יצירותיו ויצא לאור בספטמבר 1939, כשברקע האירועים ההיסטוריים של תחילת מלחמת העולם השנייה :כיבוש פולין המערבית מצד גרמניה ,ופולין המזרחית ובכללם החלק המזרחי של גליציה ,מקום הולדתו של עגנון מצד ברית המועצות ומכאן שפרסום ופרשנות אודות ספרו הזה של עגנון ביטא את רחשי הפחד ,החששות באותה תקופה בארץ.

בספר עצמו הקפיד עגנון להיצמד לעולם עיירות היהודי שלאחר מלחמת העולם הראשונה ,ואין בה שום אזכור או האזהרה למה שיבוא אח"כ , כפי שניסו ומנסים פרשנים ספרותיים לפרש כך את ספרו ,לדעתי ,בשלב הזה של התארוך- לא היה בידי אף בן אנוש יהודי / ישראלי /אחר לצפות את גודל הכחדת העולם הזה . אולם הספר הזה שימש בדיעבד ראי ,מראה וזיכרון ספרותי לקהילות היהודיות שנכחדו בעקבות מלחמת העולם השנייה על כך {בין יתר הפרסומים הספרותיים }קיבל עגנון את פרס נובל כשהספר הזה עומד במרכז העשייה הספרותית שלו עד אז .

הקריאה בספר הזה של עגנון הנה רציפה ,ספרותית ועלילתית, אין בה את ציטוטים /"ההתחכמויות " ממקורות הידע הנרחב שעגנון עשה כך ביצירתו "הכנסת כלה",ולכן הקריאה - "קלה ופשוטה ".

כדי לסגור מעגל קריאה ספרותי והיסטורי הנני קוראת עכשיו את ספרו "עיר ומלואה " שהינו אסופת סיפורים שהביאה לדפוס בתו, אמונה ירון, ב-1973, כשלוש שנים לאחר פטירתו. הסיפורים מתרחשים כולם בעיר הולדתו בוצ'אץ' ונכתבו אחרי השואה וחורבן הקהילה היהודית של העיר,מעניין להשוואות בין שני הספרים .






24 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
ענת (לפני 6 שנים ו-11 חודשים)
אני מאד אוהבת את עגנון לא קל לי אבל תמיד שווה את המאמץ.
חמדת (לפני 6 שנים ו-11 חודשים)
ל"עולם- נפלא -נורא" -תלוי איזה גודל אותיות אתה מסוגל לקרוא .בכריכה הקשה -אותיות קטנות ,ברכה -אותיות גדולות יותר ,אני מעדיפה כשיש ברירה את הכריכה הרכה .ותודה על המחמאה .
עולם (לפני 7 שנים)
ביקורת שעושה חשק לשוב ולקרוא עגנון רק נותרה הדילמה: האם לקרוא "אורח נטה ללון (רכה)", או "אורח נטה ללון (קשה)"...-:)
חמדת (לפני 7 שנים)
לשין שין ו-קוראת הכל - בשמחה ובהנאה .
שין שין (לפני 7 שנים)
חידשת לי הרבה. תודה:)
קוראת הכל (לפני 7 שנים)
חמדת, ביקורת נהדרת. מרתקת ומעשירה אהבתי מאוד.
חמדת (לפני 7 שנים)
תודה לכל המעריכים .





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ