ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום שישי, 18 במאי, 2012
ע"י עופר
ע"י עופר
עוזי, או בשמו האמיתי הוא אדם פלדמן , סוכן מוסד לשעבר, שעזב את המוסד בגלל שחש בשחיתות הגואה בו.
עוזי הוא בן למשפחה ציונית, בוגר הקומנדו הימי. אביו עשה שירותו עם אריק שרון במלחת יום הכיפורים.
עוזי גם גרוש ואת בנו נעם לא ראה מאז גיל שנתיים. והוא "סובל" מציסטה בכתפו.
עוזי גם היה חלק מ"מבצע קינמון" בו נרצח שר הפנים רם שלו, כיום עוזי הוא מאבטח וסוחר סמים קטנטן. את ימיו בלונדון הוא מבלה עם חברו, אבנר שליח שגם הוא חלק ממבצע קינמון.
אבנר מחליט להדליף לוילקיליקס שהמבצע בו נרצח שר הפנים ע"י מחבל מתאבד של החמאס, הוא למעשה התנקשות מתוכננת של ראש הממשלה הישראלי בשר הבכיר, בשל העובדה שהלה טען שישראל מעוניינת לתקוף מתקן גרעיני באיראן שבו יש לכאורה את העוגה הצהובה של האירנית,דבר שבפועל לא קיים והא בבחינת נמר על הנייר. כל כוונת הממשלה בהפצצה על הכור האירני עפ"י שר הפנים
אל חייו של עוזי נכנסת גם איב גלוקמן (ליברטי)ראש משפחת סוחרי סמים, לשעבר סוכנת CIA שמציעה לעוזי לחבור אליה (לאחר מות בעלה הרוסי בתאונת דרכים.
עוזי,מסכים לשתף פעולה עם חברו ועם ליברטי.
כך חולפים להם ביגיעה מתמדת כ-270 עמודים בסיפור המייגע הזה, אלא שאז מתחיל אקשן אמיתי של 96 עמודים.
עד לעמוד ה-270 נראה שעוזי הוא מעין גרסת ויקטור אוסטרובסקי/וענונו, בועל קטינות (כמו סוחר סמים טלויזיוני), ובנוסף קול שמלווה אותו בלא הרף מנסה להחדיר לו מצפון.
מעמוד 270 ואילך כל הדמויות נחשפות מאחוריה הסוד הגדול של הספר, ואז מבינים מה משמעות הקול, שם הספר, ומה מסתתר מאחורי כל דמות-הקצב מהיר והספר הופך למהנה יותר ואיכותי יותר.
הספר בסדר ולא יותר מכך, יהיו כאלו שיתייאשו אחרי 100-200 עמודים, כאמור הקצב האמיתי מעמוד 270.
המחבר מעיד על עצמו שנכשל במבחני הביון ליחידה הבריטית המקבילה למוסד, והושפע בין השאר מספרו של ויקטור אוסטרובסקי
שגם לא צלח להיות סוכן לאורך זמן -אולי בגלל זה העלילה קצת בדיונית למדי ומרחיקת לכת.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת