ביקורת ספרותית על עשרים אלף מיל מתחת למים [עופרים] מאת ז'ול ורן (וורן)
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 10 במאי, 2012
ע"י הלל הזקן


רבות כבר נכתב, תואר, דובר והושר על יכולתו המופלאה של הסופר הצרפתי בן המאה ה-19, ז'ול וורן, לא רק לחזות את פלאי הטכנולוגיה שכלל לא היו בתכנון בזמנו, אלא להגדיל ולהסביר בשפה השווה לכל נפש גם את אופן פעולתם. אמנם במקרה דנן הוא שגה פה ושם, למשל בטענתו שצוללת חייבת לצוף אחת למספר ימים כדי לאוורר את חדריה, אבל זה לגמרי בסדר : סחבק חי ב-2012 וגם אני לא מבין איך העסק עובד בדיוק...:)

אכן, תרגומים שונים של הספר קראתי עוד בילדות, אבל הוורסיה שנחקקה עמוק בזיכרוני היא דווקא זו של הסרט, אחת ההפקות הגדולות והיקרות של הוליווד בשנות החמישים צריך להודות, בטח של אולפני וולט דיסני, עם ג'יימס מייסון ז"ל כקפטן נמו וקירק דאגלס יבדל"א כאמן הצילצל נד לנד; ככה שהיה לי איזשהו מראה ויזואלי של הדברים, כמה חבל... מילא. זה למה מומלץ ברוב המקרים לקרוא לפני לצפות וכך גם לצחוק על הבמאי האהבל במקום לכעוס עליו...

עיקרו של דבר : אם שמים בצד את נטייתו הכמעט אובססיבית של ז'ון וורן להכביד בפרטים מדעיים מדויקים (מידות אורך, רוחב, עומק ונפח - בים וביבשה), שכנראה העניקו לספריו בזמן פרסומם את מידת האותנטיות שהייתה חשובה לו מן הסתם, הרי שהספר "עשרים אלף מיל" (כמו גם עוד כמה וכמה מיצירותיו האחרות), הוא שוס אמיתי : עומד היטב במבחן הזמן, מרתק לעילא, עוצר נשימה לעיתים, ספרות בעלת איכויות קלאסיות של ממש, אפילו שבחלק מהמדינות שאליהן הגיע הספר, לא על סיפונה של נאוטילוס אני חושב, הושם זה, אחר כבוד, במדף ה"ספרות לנוער". כנראה שממבוגר מצפים, למצער, שם וגם פה, לאפסן את הדמיון ולחשוף את אמת החיים העירומה.

תרגומה העדכני של מרים בן שחר ראוי למילה טובה ואף יותר מכך : לא קל לתרגם קלאסיקה שתשמר מחד את כבודם של התיאורים המקוריים ומאידך - שתצליח לגעת בליבם ובהווייתם של הקוראים ההדיוטות בני זמננו. איתי זה הצליח.
אהבתי גם את המיני-וידוי בסוף, שאמנם מוכיח כמה אנחנו הישראלים חפיפניקים אפילו כשאנו עוסקים בספרות, אבל בת'אכלס שאנו גם מודעים לכך לגמרי : גם אני הכרתי את הסתירה שבין שמו המקורי של הספר "עשרים אלף ליגות" (מידת אורך-מרחק) לעומת שמו המתורגם לעברית "עשרים אלף מיל" (מידת עומק), דבר שמוכיח ללא ספק שהמתרגם הראשון לא קרא את הספר או, חמור מכך, לא הבין אותו : 20 אלף ליגות מציין את המרחק שהמספר עבר על סיפונה של הצוללת במשך החודשים ששהה בה כאסירו של קפטן נמו ולא את טווח יכולתה של נאוטילוס לשקוע... גם טועה וגם מטעה. אני לא שמעתי על נקודה באוקיינוס שבה נמדד עומק כזה, אבל עם שטויות של מתרגמים הגעתי קרוב... קריאה מהנה !
20 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חמדת (לפני 13 שנים ו-5 חודשים)
הלל -איזה כיף שאתה פה . ושנית את התמונה האישית.וזו'ל וורן הוא זיכרון נעורינו .עכשיו, ראיתי שיצא סוף סוף תרגום עדכני לספרו "האחים סטרוגוב" .ואני כבר יודעתמה אני הולכת לקנות בשבוע הספר .
מירית (לפני 13 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת מקסימה העלית חיוך :)
yaelhar (לפני 13 שנים ו-5 חודשים)
אוי איזו תזכורת!
אלון דה אלפרט (לפני 13 שנים ו-5 חודשים)
אוקיי, ועכשיו לתגובה מדודה יותר קודם כל, אח, טוב שבאת. אתה באמת חסר פה.
דבר שני - אני לא משוכנע שהמתרגם כל כך טעה. אפשר להבין זאת גם כך (מיל ימי היא אכן מידת אורך ולאו דווקא עומק). לדעתי אי ההבנה היא דווקא אצל הקורא ההדיוט (אני למשל, שמגרד בראשו וחושב איך לעזאזל אפשר לרדת לעומק כל כך רב, אבל לא חשוב).
דבר נוסף, החזרת אותי לתקופה הקצרה שהייתי קורא ז'ול וורן, בסביבות גיל עשר, לפני הסטיג לארסונים וההארי פוטרים, זה מה שהיינו קוראים. הייתי בולע ספרים, זה היה נהדר. ז'ול וורן, אליסטייר מקליין. אח, מיכאל סטרוגוב העיוור. זכרונות.
אלון דה אלפרט (לפני 13 שנים ו-5 חודשים)
ראשון!





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ