ביקורת ספרותית על דפוק וזרוק בפריז ובלונדון (תרגום מחודש) מאת ג'ורג' אורוול
ספר טוב

---

וואלה, לא יודעת...
הספר הזה הוא יותר מסמך עתונאי מאשר סיפורת.
נכון- מסמך מטלטל, נוקב וחשוב, אבל עדיין- מסמך עיתונאי.
עמוס לעייפה בתיאורים מדוקדקים של חיי הדלפונים בפריז ובלונדון של שנות השלושים של המאה הקודמת, הסיפור של אורוול נטול כל רגש. עכשיו שאני יודעת כמה שעות ובאילו תנאים עובד שוטף כלים בפריז, הייתי רוצה לדעת איך הוא מרגיש; מה עובר לו בראש בכל אותן שעות עבודה קשות מנשוא, למה הוא מתגעגע, למה הוא מייחל, מתי הוא עצוב, מה גורם לו לבכות?. איך מרגישים רגעי השבר?
עם זאת, הריחוק הרגשי המאפיין את הספר מחזק את התחושה שהנווד הוא מעין 'רואה ואינו נראה', ארטיפקט שאיש לא מתייחס אליו, שכשחולפים על פניו ברחוב עוברים למדרכה השנייה, כאילו לא היה בן אנוש עם מכלול של תחושות ורגשות, ייאוש ותקוווה, כמו כולנו.
מה שבטוח- הקריאה גורמת לך להעריך מאוד את הכורסא עליה אתה מתרווח לקרוא, ואת הנשנוש הקטן שאתה מנשנש בזמן הקריאה...

» ביקורות נוספות של יעל
» ביקורות נוספות על דפוק וזרוק בפריז ובלונדון (תרגום מחודש)