ביקורת ספרותית על חרב של כבוד מאת אוולין וו
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 25 במרץ, 2012
ע"י שוקי שמאל


ראיתי את הביקורת של איתי 81 וברצוני להביע את דעתי מפני שפשוט חבל לי. איתי צודק שהתאור בגב הספר אינו מדוייק, אך ה"ספוילר" שלו הוא עוד פחות מדוייק. הדבר מוכיח רק כי איתי כמו הכותב על הדף האחורי של הספר עשו את הטעות הגדולה של קריאה חטופה בספר. וספר זה, דוקא ספר זה, כלל וכלל לא נועד לקריאה חטופה. משל למישהו שירפרף תוך כדי נסיעה ברכבת ב"מלחמה ושלום" ויכתוב כי מדובר באוסף תאורי נוף וטבע משעממים.
מדובר בספר פשוט יוצא מן הכלל. לדעת רבים וטובים, זהו רומן המלחמה האנגלי הטוב ביותר שיש על מלה"ע ה-II. בנוסף על כך התרגום העברי של ג. אריוך הוא נהדר ומאפשר לקורא העברי קריאה שוטפת באחד הספרים ה"אנגליים" ביותר שתוכלו לשים עליו את היד. ספר זה מסביר מדוע אוולין וו נחשב כסופר שווה ערך לגרהם גרין בספרות האנגלית של המאה ה-20.
מדובר בספר שהוא בכמה רמות מעל סאטירה משעשעת כמו "מילכוד 22" (בעובדה חלק מן ה"התחכמויות" במילכוד 22 "נשאלו" מספר זה) והוא קרוב יותר ל"מלחמה ושלום" מאשר לספרו של הלר.
ה"בעיה" של הספר היא תחכומו. בספר זה מגיע וו לשיא של שכלול ותחכום ספרותי כמו גם לשיא של הומור אנגלי מעודן. קראתי את הספר כמה פעמים ואני חייב להודות שהבנתי לאשורם כמה מן הבדיחות ואף הדברים המרכזיים בעלילה רק בקריאה שנייה ושלישית. יתר על כן כאשר קראתי באתר http://www.abbotshill.freeserve.co.uk/SHContents.htm (Companion to Evelyn Waugh’s Sword of Honour by David Cliffe) נוכחתי לדעת שישנם נושאים מרכזיים שכלל לא הצלחתי לקלוט בעצמי. מכאן מובן שלא מדובר בקריאה של רומן קליל ומשעשע, אלא בספר כבד מאד שמצריך ריכוז ותשומת לב.
הספר עוסק בנושאים מרכזיים של האדם, דת וערכים במלחמה וההומור בספר נועד כתבלין ל"בליעת" הנושאים הכבדים בהם עוסק הספר ולא כדי לבנות סאטירה מבדרת נוסח רומן לשעת טיסה.
בנוסף, המדובר ברומן מפתח שהוא במידה רבה תאור קורותיו של וו עצמו במלחמה. מאחר והקורא העברי בן זמננו כלל אינו מכיר את הדמויות האמיתיות שמאחורי הדמויות הספרותיות של וו, הרמיזות והתאורים המשעשעים בד"כ לא מתפענחים לו, אך הטכניקה הזו ממלאת את הספר בעושר אינסופי של דמויות עשירות ומעניינות כמו הצגת תאטרון עם מספר עצום של שחקנים גדולים המבצעים תפקידים קטנים בהצגה.
אוולין וו יחד עם גרהם גרין היו העמוס עוז וא.ב יהושע של קליקת הספרות האנגלית הקתולית במאה ה-20. הם שמרנים דתיים הנוטים לימין הפוליטי ובאופן מסויים אף ריאקציוניים. (אוולין וו ממש אינו PC כלפי שחורים ואף תואר ע"י בנו (לדעתי שלא בצדק) כאנטישמי משהו). יחד עם זאת, לדעתי, קוראים אשר כמוני נוטים לצד השמאל הפוליטי, חייבים לעצמם את הקריאה הזו כדי להבין שעמדה מוסרית שמרנית אינה בהכרח טינופת שקרית מבית מדרשם של נתניהו-ליברמן.
מי שאוהב ספרים "כבדים" והומור אנגלי ירוץ ויקנה לעצמו את הספר הזה. שכן זהו ספר שחובה שיהיה בבית ולא לקריאה אחת.
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
tuvia (לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
ונוסף לכל העיצות שקיבלת מחמדת , אני מבקש להוסיף עוד אחת, תנסה בבקשה לא לערבב פוליטיקה ישראלית וביקורת ספרים ( במיוחד אם הם לא עוסקים בפוליטיקה ישראלית),כדי להביע את דעותיך הפוליטיות קיים פורום
אקטואליה , תוכל לשפוך את הארס שלך שם כמה שאתה רוצה.
שין שין (לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
בקורת מעניינת ובעלת ערך מוסף. ברוך הבא לסימניה.
חמדת (לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
לשוקי-בתור חדש ובגין העובדה שזאת ביקורת ראשונה שלך באתר -קבל שאפו גדול .הביקורת בלי קשר להיותך חדש או לא הייתה טובה .
באשר לכתיבת ביקורות יש לי כמה עצות מנסיוני :
א.לא להאריך יותר מדי - האורךשבה כתבת הנו טוב וסביר .
ב.כאשר כותבים ביקורת ארוכה יש לכתוב אותה גם באופן גרפי שיהא נוח לקריאה בעיניים דהיינו לא הכל כתוב בבלוק אחד ,אלא בפסקאות וברווחים .וכמובן ניקוד.
ג.במשך הזמן תרגיש ותחוש לבד מה העיקר ומה הטפל. כולנו התחלנו פה בכתיבה נוראית של ביקורות והשתפרנו .אשמח לעזור תמיד בהמשך .
adir (לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
אם הכותב לא מצליח - זה לא טוב קראתי את הספר לפני כמה שנים, וכמובן שגם את מלכוד 22 ועוד כמה ספרי מלחמה ואנטי מלחמה. לדעתי, אם הכותב לא הצליח להעביר מספיק רעיונות בקריאה ראשונה, הרי שהוא נכשל בתפקידו. כותב לא אמור לכתוב ספר שישמש את השאלה, למה התכוון הסופר, בבחינת הבגרות הבאה בספרות. כותב אמור ליצור דיאלוג עם הקורא שלו, לגרום לו הנאה, לגרום לו לחשוב, לשאול שאלות או כל תגובה אחרת.
לטעמי כותב שנכשל בזה לא שווה את מקום הספר על המדף שלי, ולזכותו של מלכוד22 יש להגיד, שאולי הוא לא היה ספר האנטי מלחמה הראשון בהסטוריה , אבל הוא מצליח להעביר את המסר , שמלחמה היא אכן דבר מטופש, בצורה הרבה יותר יעילה ומכאן גדולתו.
שוקי שמאל (לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
תודה לחמדת שלום חמדת, אני חדש כאן ולא יודע בדיוק כמה רצוי להאריך כאן. אשמח, אם אוכל, להדגים כל טענה שתרצי. גם אני רואה כשלים בביקורתי, למשל העובדה שלא הדגשתי את העובדה שמדובר בסאטירה ארסית שלידה מילכוד 22 נראה כנופת צופים. בכל מקרה מה שהיה חשוב לי לומר זה שמדובר ביצירת מופת. גם גור וידאל שכתב בניו יורק טיימס ביקורת די קטלנית על הספר אינו מתכחש לכך.
חמדת (לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
וברוך הבא לאתר .תהנה
חמדת (לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת איכותית .חבל שלא הבאת דוגמאות לטענותייך.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ