המחברת הגדולה [מהדורה מחודשת]אגוטה קריסטוף1זהו ספר מזעזע בו האירועים הטאומטיים דווקא לא מותירים רושם על הקורא. לא סוחפים אותו להרגיש את הגורם לטראומה ודווקא האירועים שקורים בהשםעת הטראומה וכתוצאת ממנה, גם זה בספק, מתוארים בהרחבה. למשל כשהתאומים משחקים בעיוור וחירש טסים מעליהם מפציצים ויש אזעקה. כולם מתחבאים בבתים או במרתפים אבל הקורא ממש מפספס את הרגעים המפחידים האלה המתוארים בשלוש שורות. באותו זמן מתוארים בפרוטרוט המעשים המזוויעים שעושים התאומים או שנעשים להם אם כי בקור רוח. לטעמי ספר זה נותן סוג של לגיטמציה לא להרגיש דבר כשעושים משהו רע והמלחמה היא לא תירוץ. לא נראה על פניו ובזה חולשתו של הספר למרות הפרסים הרבים שקיבל להעביר את התחושה שהילדים חווים טראומות. נכון מכים אותם לפעמים אבל גם מתנהגים אליהם יפה. מרביצים להם אנשים אחרים אבל יש המלטפים את ראשם. סצינות המין. הפדופיליה נראים לא רלוונטיים להקשר המלחמה או החיים של התאומים אלא יותר הקלעותם לעיירה של פסיכופטים. שום תירוץ אחר אני לא מוצאת בספר להתנהגות התאומים או המפשות האחרות חוץ מפסיכופטיות טהורה והמלחמה היא רק התפאורה.
1/2 (חצי) הוכחהאורי לברון1ספר נחמד מאוד, קליל, מאוד מזכיר בתאורים דוגמנית מפורסמת בארץ ואלי זה בכוונה כך. בפר לשעות הפנאי. לחופשה ולמנוחה.
שנה ליד היםג'ואן אנדרסון4ספר די סתמי, אבל אני חייבת להודות שזה ככל הנראה בגלל שהוא פשוט לא לגילי (בת 30). הספר הומלץ לי ע"י חמתי שלדבריה "מדהים", "את בטוח תהני ממנו", "איזה כיף לך שעוד לא קראת אותו!" וכו אז לקחתי אותו עמי לחופשה (חבל שלא לקחתי עוד ספר). מדובר באישה בשנות ה50 שלה, ועל הפרידה מבעלה לשנה, שבה היא לומדת להתחבר לעצמה ולטבע, ולהיות שלמה יותר. בין חוויותיה מפגשים (די מוזרים לטעמי...) עם כלבי ים, לינה באוהל, והתחברות יוצאת דופן לטבע, שבה היא לומדת לקבל את עצמה, את גופה, ולהיות שלמה עם ההחלטות שקיבלה, והיא ממש מתמלאת מחדש בקוטג' ליד הים אליו עברה. כתוב בצורה די זורמת, אבל שוב, מכיוון לא התחברתי לחוויותיה ולאכזבותיה, היה קשה לי להנות / ללמוד מהספר.
שנה ליד היםג'ואן אנדרסון1ספר יפיפה ומומלץ בחום . מספר את סיפורה של אשה בגיל "המעבר". הילדים יוצאים מהקן , ואצלה מתחילה לקנן תחושת החמצה .ואז היא מחליטה שגם לה מגיע לשנות ולחיות.אהבתי
שנה ליד היםג'ואן אנדרסון1ספר נהדר! הגלגול הראשון של הלהיט העכשווי "eat, prey, love" ובשפת הקודש- לאכול, להתפלל, לאהוב. הקונספט די דומה, על כל פנים: אישה צעירה מתנתקת לפרק זמן קצר יחסית, אם כי ארוך בעבורה, מן המציאות האפרורית שתוקפת את חייה היום-יומיים: היא נחלצת ממחויבויות ואילוצים חברתיים ומשפחתיים, זונחת אותם ופונה להגשים את חלומותיה הגדולים מכולם לאחר שנים של צימאון ליופי והרפתקאות כאשת- משפחה המסורה לביתה וילדיה. מסע של גילוי עצמי ומימוש עצמי שנוגד את כל הציפיות. מתוך יומנה של ג'ואן אנדרסון, שהגיחה מחדש לאוויר העולם לאחר שנים מפרכות של כלא מציאותי ואפלולי.