"מותחן קצבי ומלא דמיון, מקורי ושנון... סוחף במהירות של סרט קןלנוע...", כך כתוב בגב הספר.
אז לדעתי, ממש לא. כל הספר ממש נמרח לי ורק רציתי להגיע לסוף, וגם כשהגעתי אליו, הוא לא הפיל אותי מהכיסא.
ספר בינוני, בלי מתח אמיתי שנמרח יותר מדי.
בקלות יכלו לקצר אותו בחצי, בעיניי...

ספר מתח טוב וראוי כי מר לב רון יכתוב עוד כמה
שני אנטי-גיבורים הם הגיבורים של הספר הזה. המפיק עומר ברלוביץ,והחוקר הפרטי ראובן הם ההפך מהגיבור הרהוט,השנון והמבריק ובכל זאת שניהם פותרים את התעלומה הסבוכה והופכים כמעט בעל כורחם לגיבורי הסיפור. פשוט יפה

ספר מתח. מסופר על דוגמנית שהטיסו לצילומים ברומניה.
באמצע הצילומים הדוגמנית נהרגה. מאשימים את המפיק שהיה אחראי עליה. במקביל נשלח גם חוקר בכדי לשמור עליה בחשאיות ובלי שאף אחד ידע. לאחר שהדוגמנית מתה בורח החוקר. האדם ששלח את החוקר מופתע מדוע ברח החוקר.
הספר מותח מאוד. מפתיע ביותר. זהו ספרו הראשון של אורי לברון. מאוד אהבתי. לפי דעתי היו מיותרים המון דפים בספר. הוא נמרח יותר מידיי. וזה מאבד כבר את הסבלנות לקורא. בסך הכל הספר בסדר. יש בו הכל מהכל..

ספר מותח קליל ונחמד. מסוג הספרים לטיסות או להמתנה בתור כשלא צריך להתרכז יתר על המידה. הסוף די מפתיע .
ממליץ בחום.

בהחלט ספר קליל, זורם וקולח. לא ספר שיגרום לך לתחושת וואו ו\או לתחושת סקרנות מעמיקה או חשיבה.
2 הדמויות המרכזיות בסיפורנו הם: ראובן (בעל האובססיה לשטיפת ידיו) חוקר ביטוח שחייל לשעבר שלו מציע לו גו'ב להשגיח על דוגמנית על שנמצאת בהפקת צילומים ברומניה.
מצד שני יש לנו את עומר גבר בגובה 2 מטר ומשהו (תמיד מצחיק אותי שתוהים למה מישהו שהוא מעל 2 מטר לא שחקן כדורסל?:-)) שעובד בתחום הצילום וההפקה אשר הוא אחראי על ההפקה ברומניה שבה משתתפת הדוגמנית.
דרכיהם של ראובן ועומר מתנגשות כאשר דוגמנית העל נרצחת, ואיך שני זרים נהפכים לחברים טובים.
בשבילי זהו ספר מעבר שנותן אתנחתא בין ספרים יותר רציניים.

הספר קוטלג כספר מתח. אבל...

ספר קליל מאוד, זורם, מעניין אך לא הייתי מגדירה אותו כספר מתח.

כספר מתח קצב הלב שלי נותר באותו קצב גם בישיבה בכורסא... למרות זאת אפשר בהחלט לזרום עם הספר ולקרוא ללא הפוגות.

2 אנשים מרכזיים בסיפור הזה: עומר וראובן.

עומר איש גבוה (2 מטר ואינו שחקן כדורסל...  ).

עומר הינו מפיק סרטים עם שותף נוסף ושניהם נמצאים על סף פשיטת רגל. נשוי למיכל – עורכת דין + 2 בנות. עומר חולה סרטן (מהסוג הניתן לריפוי) ובדרך לבדיקות הוא דורס את הכלב של השכנים. בין לבין השותף שלו מבקש ממנו לטוס לרומניה להפקת פרסומת בהשתתפותה של קארין – דוגמנית ישראלית.

ראובן היה סג"א בצה"ל והיום הוא חוקר ביטוח גרוש +ילד. איש עם אובססיות משלו (פוחד מבתי חולים, שוטף ידיים כפייתי).

חברו של ראובן עוד מימי הצבא מבקש ממנו לטוס לרומניה ולהשגיח על קארין הדוגמנית שהינה הבת של שותפו שנפטר. הוא מקבל את ההצעה לאור מצבו הכלכלי וסכום הכסף הנכבד שהוצע לו. כמו בכל ספרי המתח לא הכל זורם חלק כאשר נקלעים לאסון ו"תאונה מחרידה" מתרחשת.

מכאן תצטרכו לקרוא לבד כדי שלא אקלקל לכם...

ועוד קטנה - בעניין הכריכה על הספר –אין לי מושג מאיפה ואיך המעצבת החליטה על העיצוב הנוכחי. הסתכלתי מספר פעמים על הכריכה ולא הבנתי. אולי אתם תבינו...



קראתי, נהנתי וכבר הספקתי לשכוח.
ממליצה לכל מי שלא רוצה לאמץ את תאי המוח.


לי יניני

פורסם במקור בפורום הספרים של קפה דה מרקר

(מכיל פרטים מהספר, לא ממש הורס את חווית הקריאה אבל אני בכל זאת מזהירה)

הכריכה האחורית של ספרו הראשון של אורי לברון, "חצי הוכחה", נקראת מבטיחה לגבי תוכנו של ספר המתח ואני חובבת ספרי מתח כבר שנים. ספרי מתח ישראליים טובים הם נדירים בשוק הספרים וקשה למצוא ספר מתח עברי מקורי שישתווה לספרות מתח מתורגמת סטייל ג'פרי ארצ'ר האנגלי. אז כמו שכתבתי, הכריכה האחורית דווקא גרמה לי לחשוב שאולי הנה מצאתי ספר מתח מקורי נדיר שיסחוף אותי לעולם נפלא.

הספר בנוי משני סיפורים עיקריים של שתי דמויות מפתח, עומר ברלוביץ' וראובן גורן, ועוד סיפורי משנה של דמויות שאמורות להאיר את אופיים של השניים. הסיפור נבנה בהדרגה ממפגש מקרי בין השניים בכביש, שלא נזכר יותר במהלך הספר וציפיתי שיוזכר, מפגש נוסף על מטוס לארץ ולבסוף חיבור הדמויות לכדי דרך משותפת בפתרון פרשה בהפקת פירסומת ברומנייה ומוות כלל לא מיסתורי לקורא (עד שהופך למסתורי בכח לקראת סוף הספר).

הכתיבה אמנם נפלאה ורוב הספר אכן סחף אותי ולא נתן לי להניח אותו אך הפיק שלו לא הגיע גם אחרי שסיימתי את הספר, כל הציפייה למתח או לאיזשהו טוויסט בסיפור מתבדת היכנשהו כשעוברים שלושת רבעי ספר, סיפור המתח שבנוי בצורה מעולה על הכריכה לא בא לידי ביטוי בספר עצמו ומצאתי את עצמי מחפשת את חוסר ההגיון בסיפור הראשי שעליו אמור להיות בנוי המתח. לא מצאתי כזה וכמו שציינתי בהתחלה, המתח כאילו נדחף בכח לקורא לקראת הסוף.

נהנתי מהכתיבה של לברון, נהנתי מהסיפור, נהנתי מהקריאה אבל בסופה של קריאה התאכזבתי שלא מדובר כלל בספר מתח כפי שהוא מתיימר להיות אלא בעוד נובלה טובה מאוד שהתאמצה יותר מדי להתחפש לסיפור מתח.

ספר מתח נקרא במהירות ובנשימה עצורה .
רק חבל דבר אחד שהוא מרוח על פני דפים רבים ומיותרים.
היה אפשר לחתוך חצי ממנו כדי להעביר את המסר.
אז אם חצי הוכחה, אז חצי מהספר מספיק כדי להבין מה הרעיון

ספר מתח שכתוב על ידי ישראלי והעלילה מתייחסת למציאות הישראלית נותן ערך מוסף לסיפור, ועל כך ברכות.
הסיפור מעניין. הדמויות מעניינות אם כי אינן מטופלות עד הסוף, וגם חבל שבסוף אין חיבור בינהן (לדוגמא, מבלי לעשות ספויילר, מה הסיבה שגורמת לראובן לשטוף ידיים כל הזמן?)