ביקורת ספרותית על ספינות טרופות מאת אקירה יושימורה
ספר מעולה

---

צמרמורת, זה מה שחשתי בגופי כשסיימתי לקרוא את הספר "ספינות טרופות" מאת אקירה יושימורה.

אני מעריץ גדול של הסופר היפני הרוקי מורקמי ולכן סיקרן אותי לקרוא סופר יפני נוסף כמו יושימורה שזוכה להערכת הביקורת והקוראים. זהו אחד משני הספרים של יושימורה (מתוך 20 ספרים שכתב) אשר תורגמו מיפנית לעברית והראשון מביניהם שסיימתי זה עתה (השני והבא אחריו הוא "על תנאי") . נתקלתי כבר בהשוואות שערכו קוראים ישראלים בין יושימורה לבין מורקמי. אם ספר זה מייצג את כתיבתו של יושימורה הרי שלטעמי אין כלל מקום להשוואה בינו לבין מורקמי מאחר וסגנון כתיבתם שונה לחלוטין. הסגנון של יושימורה הוא ריאליזם צרוף ואילו זה של מורקמי נמצא במרבית המקרים על גבול הפנטזיה. מבחינתי מעבר לכך ששניהם סופרים מעולים הדבר היחיד שמשותף להם הוא שהם חולקים אותו לאום...



הספר "ספינות טרופות" מספר את סיפורו של כפר דייגים יפני עני שתושביו חשים פחד מתמיד מפני מחסור ורעב. ניזונים מאותו פחד, נושאים תושבי הכפר את עיניהם מידי חורף לספינות סוחר העוברות ליד החוף בתקווה שאחת מהן תעלה על שרטון - מה שיאפשר להם לבזוז את מטענה היקר.

מסורת זו של הכפר הושרשה בתושביו מדור לדור מתוך הכרה שהמטען שנישא על גבי הספינות האמורות יבטיח אותם מפני מחסור ורעב לתקופה ארוכה. הסיפור מתמקד בילד איסאקו שעול פרנסת משפחתו הונח לפתחו לאחר שאביו, עקב מצוקה כלכלית קיומית, שיעבד עצמו לקבלן עבודה למשך 3 שנים תמורת סכום כסף ששולם למשפחתו מראש (מנהג מקובל ביפן הפיאודלית). הספר כתוב בריאליזם מאופק המתאר את שגרת חייהם הקשה של תושבי הכפר ואת כמיהתם הבלתי פוסקת לבואה של הספינה הטרופה התורנית שבלשונם נקראת "או-פונה-סמה". הספר מעלה מחשבות נוגות על טבע האדם ואיך הוא עומד למבחן בעת מצוקה קיומית, שאלות מוסריות כמו האם "טוב" או "רע" הם מושגים מוחלטים או יחסיים, איך מושג "הברירה הטבעית" של דארווין מתיישב עם ערכי מוסר בסיסיים ועוד. דווקא דרך הכתיבה המאופקת של יושימורה מזינה את הסוף הטראגי בעוצמה בלתי רגילה שאת תוצאותיה חשתי כאמור ברישא.

מומלץ – מומלץ – מומלץ

הוצאת שוקן 2002
תרגום מיפנית: עינת קופר
190 עמודים

» ביקורות נוספות של זאבי קציר
» ביקורות נוספות על ספינות טרופות