ספר בינוני.

לא מרגש במיוחד, לא מותח במיוחד, ולא מספק במיוחד.
נו, רגיל כזה.

הכל נחמד, לא הכי צפוי, יש רוצח סדרתי ''טוב'' (שחבל שלא חפרו יותר לעומק הסוגיה הזאת) יש קורבנות, וזהו.

קצת הטריד אותי בספר ההתעקשות על לפרט בצורה מעיקה את החלומות והמחשבות שבאמת היו מיותרות, ומצאתי את עצמי לא פעם קורא במהירות ומחפש איפה הקטע הזה נגמר.

יש מותחנים יותר טובים, בעיקר בז’אנר הזה

*** ייתכנו ספוילרים.

אדם מאורגן, לוציפר רב־פנים, זייפן רגשות מוצלח קר כקרח, דובר ספרדית טובה ולא סובל את הניב הקובני, ג'נטלמן הסוגד למזל ומעניין: דקסטר.
דקסטר מורגן אוהב לחסל אנשים רעים זה חלק ממנו ומזהותו, וכמו שאנשים שטופים במחשבותיהם בחיי היום־יום הדוחקים, כך גם לדקסטר יש קול. זה קול אפל שמצוי בראשו המכונה ''הנוסע האפל'' ומניע אותו לרציחות, מין מצפן כזה שהתהפכה עליו דעתו. מצפון לא ממש יש לו.

דקסטר פועל גם בלילות עטורי מזל: הקורבן המתועד הראשון הוא שגריר אלוהים עלי־אדמות, והסיבה לבחירתו היא שדקסטר מחפש אנשים כאלו שלא עשוי מקשה אחת. הכומר דונובן נתקל בחוסר מזלו בחיישן התנועה של מורגן ומאבד בכך את חייו. ילד יכול לגנוב צעצוע מילד אחר ולא לחוש אשמה בשל כך, והכומר בחר להיות טורף ילדים כי הוא לא שלט בזה, הוא ריטש את קורבנותיו כמו כריות מרוב שהוא לא שלט בזה. אז גם קדושים נרקבים ומתים, ורק השליט האמיתי מעביר הילוך: הכל נמשך הלאה עד לפעם הבאה שהנוסע האפל יתעורר מחדש, לפחות בהתחלת הסיפור.

אלא שאז מגיע רוצח חדש לשכונה ודקסטר פתאום מתעורר מתרדמתו החברתית המאולצת והכריש השני שוחה שחיות שכאלו מסביבו וקונה את ליבו. הוא מארגן רציחות פאר תואמות מבחינה טכנית ומקצועית ומפזר עותקים לעיניו של דקסטר הסקרן וחיטוטי המשטרה. הפשעים מדיפים ריח אמנותי ומזוויע, והכל מתפזר במים השכונתיים האמריקניים אי שם בג'ונגל הבטון. סיפור לא שגרתי על רוצח מיוחד וקצת משעשע עם פרספקטיבה מתקדמת ומוזרה מנקודת מבטו של רוצח.

ספר נהדר. אני אישית בכלל לא מתחבר לז'אנר הזה אבל הספר מותח עם עלילה קצבית, דמויות מעניינות וחוש הומור יוצא מן הכלל. כדאי לקרוא

ראיתי כבר 6 עונות של הסדרה. נהניתי מאד.
אז כשראיתי את הספר, הסתקרנתי מאד. היהיה טוב יותר מהסדרה, טוב פחות, ואולי שונה?
קראתי כחצי ספר, כי הוא נקרא מהר, ועזבתי.
הגעתי למסקנה שלו לא ראיתי את הסדרה לא ממש הייתי מבינה את הספר.
במקרה הנ"ל נראה כאילו הספר נכתב על פי התסריט...רק בשבסדרה איכשהו הכל ברור יותר, מותח ובעיקר מבדר הרבה יותר.
הקריאה בספר נראיתה מיותרת לחלוטין, לא מחדשת דבר.

ספר אולטימטיבי. הכתיבה הקולחת של לינדסי מוציאה לנו הגיבור קח רוח ושנון בצורה מדהימה. הרחמים העצמיים שלו, הזכרונות מהילדות, הנוסע האפל ושלל הדמויות הססגוניות סביבו מוסיפים לתענוג ומפצים על היותו של הספר צפוי מעט. ספר חובה לאנשים ששעשועים סאדיסטיים קלים מעולם לא הרתיעו אותם, הרפתקנים וחובבי מתח קל וכתיבה משובחת.

הספר ממש טוב, הוא קיבל 4 בגלל הקושי הקליל של ההתחלה, כמו רוב הספרים, ורק לקראת הפרקים האחרונים באמת היה לי קשה להוריד אותו.
הכתיבה ממש זורמת, הוא לא מכביד עלי(לעומת 'אני צייד הרוצחים'), וגם הרעיון עצמו ממש מעניין ולא מסובך מידי.

לדעתי הסדרה הרבה יותר טובה מהספר, אני אישית לא נהנתי מהספר כל כך, יכול להיות שזה מכיוון שראיתי את הסדרה לפני שקראתי אותו, בכל מקרה הרעיון מעולה.

לפי דעתי, הספר "דקסטר חולם חלומות אפלים" הוא ספר מדהים ומרתק והוא מסוג הספרים שאני אוהבת..

אורו'ש_X3

ספר מעולה. התרגום קצת מעצבן, אבל העלילה מפצה..