ביקורת ספרותית על חייו הקצרים והמופלאים של אוסקר וואו מאת ג'ונוט דיאס
ספר מעולה

---

אוסקר הוא חנון שמן וטוב-לב שחי משפחתו הדומיניקנית בגטו בניו ג'רזי. הוא חי במציאות שבה הפגנת חולשה מכל סוג שהוא לא מתקבלת על הדעת, בחברה אלימה, פגועה וחומרנית.

אך זהו לא רק סיפורו של אותו נער דומיניקני שמן, כי אם סיפורה של כל הרפובליקה הדומיניקנית, מעליית שלטון טרוחיו העריץ הנורא ועד נפילתו ומה שהדבר גרם - מנקודת המבט של משפחת מהגרים אחת בניו ג'רזי. סיפורה הכואב מסופר מנקודות שונות בזמן - אוסקר השמן, אחותו היפה, סיפורה של אמו החולה התמידית וסיפורו של הסבא שנרצח על ידי המשטר. זהו סיפור כואב, אכזרי, אבל מצחיק.. הו.. וכמה שהוא מצחיק, מצחיק עד כאב. זוהי מציאות שבה בני המשפחה לא נותנים לרגשות לצאת החוצה, דרך החוויה הגברית. במעטפת של גשמיות, כולם מקללים. כולם קשוחים, אבל איפשהו, הם גם אוהבים אחד את השני, ורק נער אחד, אוסקר השמן, מראה את זה.

אוסקר הוא מעין נטע זר, חוצן שלא מבין מה כולם רוצים ממנו. הוא חי, בלית ברירה, על פי החוקים הלא-כתובים של משפחתו, אך בתמימותו הכובשת מצליח להוציא מהסיפור הכל כך בנאלי ונושן על החיים הקשים של פליטי האימפריה הדומיניקנית, ניצוצות של אהבה וחמימות. ג'ונוט דיאז, גם הוא בן למשפחה דומיניקנית, טווה עלילה מרשימה ובורח מכל רמז דק לקלישאה. אוסקר מחפש ללא סוף אהבה, אבל האמת האכזרית היא שבסופו של דבר, חנון השמן בסביבה כמו של אוסקר בדרך כלל יהיה זה שיישאר לבד. הוא מספר על אמיתות החיים בהרבה חמלה, אך כל כמה עמודים דואג לפסוק שאין יציאה ממעגל המהגרים (או שמה "מעגל ההקפות"), כמו מושך בכתפיו בצער.

» ביקורות נוספות של עידו
» ביקורות נוספות על חייו הקצרים והמופלאים של אוסקר וואו