אם הייתי עשירה (בכסף ובמקום...) בטח הייתי קונה מכשירים שייוחדו לפעולה אחת. אבל לא זה המצב, לצערי, לכן כל מכשיר רצוי שיעשה פעולות נחוצות נוספות.

כן, כמעט כל מי שאני מכיר שקנה ipad נהנה ממנו מאד.
אבל אם מחפשים מכשיר לקריאה בלבד, ה-kindle כנראה עדיף. המסך שלו משתמש בטכנולוגיה שונה - eInk - באיכות הדומה לדף מודפס. למכשירים האלו יש עוד כברת דרך לא קצרה לעבור, אבל אני מעריך שגורלה של המילה "לדפדף" יהיה כגורל המילה "לחייג".

ipad מומלץ. (למרות שיודעי ח"ן מסתייגים מכל מה שריח אפל נודף ממנו...) הוא מחשב נייד אבל קל ומהיר, ומספק אינספור שעשועים כשצריכים אותם...

יעל - באיזה קורא ספרים אלקטרוני את משתמשת?

עולם-נפלא-נורא ואפרתי: נראה שספרים אלקטרוניים ימצאו לעצמם במה ויהיו שימושיים לא רק בזכות יכולתם לחסוך מקום ואבק. יש לי כמה ספרי מתח על המכשיר המשמשים לי להעברת תורים. אבל מבחינת חווית הקריאה - אין מה להשוות.

באשר לספרים אלקטרוניים...
אין חולק (אני חושב) כי לספרי לימוד וספרות מקצועית הם מעולים. ילדי בית הספר לא יצטרכו יותר לסחוב על גבם ספרים כבדים - ספר אלקטרוני אחד קטן יספיק. גם לספרות מקצועית זה פתרון מעולה. באשר לספרות יפה, יש פנים לכאן ולכאן. היתרונות - נגישות מיידית (אם החלטת שאתה רוצה ספר, תוך שלוש דקות הוא אצלך), תרגום נוח מובנה בקורא האלקטרוני, אפשרות לחיפוש ולסימניות, וכולי. לא בלתי-סביר גם שהטכנולוגיה תאפשר - לטוב ולרע - התפתחות של הספר לכוונים של מולטי-מדיה. החסרונות? שאנחנו כבר כל כך רגילים ואוהבים את הספר המודפס, ריחו ומגעו. ובכל זאת, לעניות דעתי בסופו של דבר גם ספרות יפה תיקרא ברובה באמצעים אלקטרוניים.

ובאשר לרמזים - זה לא קריטי, אבל אני אוהב חידות...

טוב, אני אוהבת את האמצעים האלקטרוניים לדברים אחרים. לספרים, בעיני זה חילול הקודש... וביחס לרמזים, לא משנה, מה איכפת לך אם תדע או לא?...

לאפרתי - אולי לא קראתי את כל הרמזים
ובכל מקרה, אך טבעי הוא שהקוראות עלו על זה והקוראים (או, לפחות, אני) לא. ובאשר לספרים האלקטרוניים - עוד לא ניסיתי (אני מתכוון לעשות זאת בקרוב), אבל כמה ממכריי נהנים למדי לקרוא במיטה ספרים אלקטרוניים בקינדל של אמזון ואפילו ב-ipad.

שין שין קבלי את התנצלותי הכנה. רב מכר זה לא מלה גסה, זו פשוט הגדרה שמתייחסת לכמות המכירות. גם "כל הסוסים היפים" היה רב מכר, וזה אחד הספרים הכי מופלאים שקראתי.

תודה דושקה אני מניח שמדי כמה שנים מתחלף עורך הסדרה וכך גם הרמה של הספרים. עדיין לא קראתי את הספרים של פטרסון, אבל הם אצלי ברשימת המתנה.

אה. ויש את "הדלת" של מגדה סאבו, שקראתי השנה בעקבות ביקורתה של יפעת. מומלץ מאוד להתעלם מהתמרור במקרה הזה.

לגבי הוצאת כתר העפתי מבט חטוף בספריתי והיא לא מככבת בה בלשון המעטה. ובכל זאת- את יוצאים לגנוב סוסים ואת לסיביר של פטרסון אהבתי והם לא נופלים לקטגורית רבי המכר.
ובימים בהם התמרור לא היה כחול היו להם גם ספרים מוצלחים ממש - כל או רוב ספריו של חוליו קורטזר יצאו בכתר והם בהחלט עונים להגדרת האיכותי ולא מובן מאליו וגם המטבח של בננה יושימוטו (שהוא יותר מיין סטרימי אבל מאוד אהבתי אותו)

עולם, כבר פיזרתי המון רמזים, תאמין לי, שתיים מקוראותינו החכמות והמקסימות כבר עלו על עקבותי. ובעניין ספרים אלקטרוניים, איך איך אכנס מתחת לשמיכת הפוך עם ספר אלקטרוני. לא עובד.

לאפרתי - פתרתי!
את...מאיר שלו! סתם. אבל, אפרתי, בספרי מתח הסופר מפזר רמזים. אז גם את צריכה. ובאשר לספרים אלקטרוניים - יש להם יתרונות רבים. בין השאר, הם יכולים להוריד את מחירי הדיור! (נחסוך קיר שלם.)

עמיר, נעצת לי סכין בלב, וגם סובבת... אני קוראת רבי מכר? אני?! אנא אוליך את הבושה...

אוי ואבוי לי, עולם, ספרים אלקטרוניים זה ממש לא זה. ובקשר לספר שהוצאתי, התחלת לאהוב ספרי מתח, נכון? אז נראה אותך אוחז במושכות הבלש ופותר את התעלומה לבד. אבל אם תדע את זהותי תדווח לי בדואר הפנימי.

אפרתי, איזה ספר הוצאת בהוצאת עם עובד?
באשר למאזן הכוחות בין הסופרים, הוצאות הספרים והחנויות, הולך להיות שינוי דרמטי בשנים הקרובות כאשר הכף תיטה יותר ויותר לכוון הספרים האלקטרוניים. שנת 2011 היא שנה היסטורית מבחינה זו - השנה הראשונה בה נמכרו יותר ספרים אלקטרוניים מספרים מודפסים.

עמיר - האמת היא שלא בדקתי את הספרים לפי ההוצאות, בטח לא הסדרות, אז אני לא יודעת.

אפרתי - את צודקת. וגם קצת טועה. כש"תרבות" היא מטבע עובר לסוחר - יש בה יוקרה, ואנשים רוצים בה בגלל מה שהיא מסמלת - כדאי להוצאה להוציא ספרים "תרבותיים". אבל הוצאת ספרים היא עסק כלכלי ולא משרד החינוך. היא צריכה להרוויח ולא לדאוג לעתיד הרוחני של האומה. ותרבות הרייטינג זה אנחנו, וההוצאות יוציאו ספרים שמתאימים לנו. ככה זה.

יעל, נכון שגם לפני חמישים שנה הוציאו זבל אבל בשנים האחרונות תרבות הרייטינג כבשה את הספרות. פעם הוציאו ספרי שירה, היום יוציאו רק על חשבון המשורר מפני שאין לזה ביקוש. להוצאות תמיד היו ספרים פופולאריים שנמכרים היטב וספרים משובחים שנמכרים פחות טוב ומשולמים על ידי הסוג הראשון. בגלל מלחמת העולם שפרצה לפני כמה שנים בין שתי הרשתות הגדולות ובליעתן של חנויות הספרים הקטנות, יש ברוב ימות השנה מבצעים שבקושי מכסים את עלות הספר. יוצא שסופר מקבל משהו כמו שקל על כל עותק שנמכר וגם ההוצאה צריכה להרחיב את מדור הספרים שפונים למכנה משותף רחב ונמוך ככל האפשר. גם התרבות על כל פניה פונה היום יותר לוועדי עובדים ופחות לקהל אנין. תוכניות הטלוויזיה כנ"ל. לפני שלושים שנה המגמה הייתה להעניק לקהל תרבות ברמה גבוהה ולשאוף שהקהל יעלה אליה. היום, עם כל הפריחה בלימודים גבוהים ובמתן השכלה גבוהה, צריכת התרבות נעשתה רדודה יותר ומעניקים לקהל את מה שהוא אוהב. כולנו יודעים שיש סוג של תרבות, שאם לא תיחשף אליו לא תתאהב בו. כמה צרכנים יש למוסיקה קלאסית למשל? לא חבל שרוב האנשים בני 35 מכירים כמה שמות של ענקי מוסיקה, אבל לא מכירים אפילו יצירה אחת שלהם? כמה אנשים מבקרים במוזיאון כשהוא לא מיוחצן, כמה אנשים עושים סבב גלריות להנאתם. לא יותר קל לבהות בתוכניות ריאליטי כדי לא לאמץ את המוח יותר מדי? כשקוראים לפעמים את תגובות הטוקבקיסטים ברשת חשים צמרמורת. עברית רדודה, שגיאות כתיב גסות, תחביר איום. תרבות הייתה צריכה להיות פינה אחת של שמורת טבע, אז מורידים גם אותה לעיסוק במקצוע "מכובד".

ליעל לכל הוצאה יש ספרים פחות מוצלחים זה בטוח. אבל עדיין הרמה הכללית של הוצאות כמו "הספריה החדשה" או "מחברות לספרות" גבוהה לעין ערוך מאשר הסדרה עם הסימן הכחול של "כתר" (עורכת אורנית כהן-ברק). גם "האמא של הכלב" המצוין הוא של "כתר", אבל שייך לסדרה אחרת בעריכת אמיר צוקרמן.

לשין שין, תודה על הפירוט. חלק מהספרים שציינת קראתי ולא כל כך אהבתי. מה שמאפיין את כולם שהם רבי מכר שפונים במתכוון לקהל רחב ככל האפשר. נכון שזה לא בהכרח אומר שהספר לא טוב, אבל מבחינתי לפחות זה בעייתי.

אפרתי ,הוצאת עם עובד עדיין אחת מהאיכותיות שיש אם לא הראשונה .באשר לכריכות אף היא מהמובילות,אלא שלטעמי האישי מאוד אהבתי את הכריכות של פעם .

אני חושבת שאת טועה, אפרתי: גם לפני 10, 20, 50 שנה תרגמו חומרים רבים, וזבל היה תמיד יותר מאיכות. ואת השקרים על גב הכריכה לא המציאו אצלינו. אני מאמינה שהספר הזה קיבל שבחים במולדתו (וגם כאן, תראי את הביקורות) מתרגמים ומוציאים לאור כל מה שנראה שאנשים ירצו לקנות.

אני רק שואלת: למה מוציאים את זה לאור ויותר מזה, למה מתרגמים??? תרגום זו מסננת חשובה שאמורה להביא לקהל הקוראים רק חומר משובח. איך אומרים? זבל מקומי יש בשפע ואם זה שלנו, זו הכביסה המלוכלכת שלנו ויש בה חן מסויים. אבל כביסה מבאישה של זרים? זה כבר מוגזם. לפני עשר שנים זה לא היה קורה. תרגמו רק ספרות טובה או ספרות ז'אנר וספרות נישה, שעונות על צורך של קהל יחודי, כמו מתח וריגול מצד אחד או הדרכה ואיכות חיים מצד שני. הסיפורת ברובה היתה טובה מאוד. אני הוצאתי את ספרי בעם עובד ואני יודעת ממקור ראשון איזו נפה צפופה הם מעבירים את כתבי היד. ספרים גרועים כמעט לא מסתננים לשם. אבל שאר ההוצאות נעשו זולות ובעידן הרייטניג, או הכסף, המכירות הגבוהות מדברות. לי עצוב רק שכשאוחזים ספר חדש ביד יש הרבה תקוות, כי הכריכות היום הן מלאכת מחשבת, אחת יותר מושכת מזולתה, וגב הכריכה! מערכת שקרים והפרזות עם קבלות וציטוטים ממוספי ספרות ומבקרים נחשבים. אבל בין הכריכה הקדמית לאחורית יש אוסף של דפים רדודים, נטולי משמעות שמותירים טעם רע בלב.

תודה שין שין!

אפרתי (-: הרבה סופרים כותבים לפי מתכון. זה משחרר את המוח ואפשר לכתוב "על אוטומט". סטרפילד פשוט חשבה שהיא עלתה על רעיון יצירתי במיוחד, שמכליל יצירות גדולות בתוך הסלט שכתבה. זה לא מצביע, לדעתי, על אהבת ספרים, אלא על חרשנות ויכולת העתקה.

חמדת: אין יותר "שמור לי ואשמור לך" בארצנו, זו תכונה אנושית כללית.

orita : אני משתדלת להניח שהכל בסדר אצלי, זה רק "הם" לא בסדר... עושה פלאים לאגו...

עמיר: ספרות אינה שונה מכל תחום אחר. ושמתי לב שיש ספרים שמהללים אותם בעיתונים בחו"ל ואלי כלל אינם מדברים. אולי משהו בתרבות לא עובר.
ולגבי ההוצאה - לא חושבת שאתה צודק. בכל הוצאה יש (מעט) פנינים ו(הרבה) פסולת. זו העקומה הנורמלית...

cujo : צדקת גם באיפיון (התיימרות) וגם ברגש (מעצבן).

מתכון לכתיבת ספרות בנוסח הנ"ל 1. הייה בעל תואר אקדמי שני לפחות, רצוי דוקטורט בהיסטוריה או בספרות, השתעמם מעבודתך, התבשם ממחמאות יקיריך ומוקיריך על הניצוץ הספרותי המקנן בך כשאתה כותב ברכות ים הולדת, מצא רעיון היסטורי נידח, כתוב ספר מתח בינוני מינוס, השתמש בכל היכולות שלך ובמומחיות של חבריך, שים את תמונת הכריכה של צופן דה וינצ'י מול עינייך, פנה אל הוצאת ספרים אחת בלבד, קבל את כל המחמאות המזוייפות שירעיפו על ראשך, אסוף את כל הביקורות שנכתבות על ידי מלחכי פינכה שתחזיר להם כגמולם הטוב. לצערי הרב, נפלתי בפח כמה פעמים בשנה וחצי האחרונות. אבל דן בראון יש רק אחד וגם זיבלון צריך לדעת לכתוב.

עמיר, איזה כיף ללכלך אבל אם שאלת ברצינות אני יכולה לציין כמה ספרים שלהם ששווים משהו:
ביום שהמוסיקה מתה, עולם הסוף-אופיר טושה גפלה
ההיסטוריה הסודית-טונה טארט(5 כוכבים)
המפתח - ג'ונאיצ'רו טניזקי
השעות - מייקל קנינגהם (5 כוכבים)
גוף שני יחיד - סייד קשוע
לילי לה טיגרס - אלונה קימחי
פרא אציל - דודו בוסי
שלך, סנדרו - צבי ינאי
בדם קר - טרומן קפוטה
מצבי רוח - יואל הופמן
אדם הולך הביתה - יורם עשת אלקלעי (5 כוכבים)
כמו כן אני מאוד אוהבת את סדרת נובלה שלהם, גם היצירות הנבחרות מצוינות וגם הפורמט הקטן עם הכריכה הקשה וסרט הסימניה האדום אהוב עליי מאוד.

אין מה לומר, צודקת.

אם כבר מלכלכים ... הסמל הכחול הזה של הוצאת כתר מהווה אצלי לאחרונה תמרור שמור מרחק. מישהו אולי נתקל בספר שלהם ששווה משהו?

יש הרבה שמור לי ואשמור לך גם בארצנו הקטנה .אולי במיוחד .

מסכימה (: נכון מאוד. אבל משבחים ומהללים אותו בכל העולם. חשבתי שמשהו לא בסדר אצלי.

כנראה שהשיטה עובדת כל עוד הסופר "מושפע" ולא מעתיק, המכירות לא רעות והביקורות מהללות אז מה רע? אם בלה מונד היוקרתי כתבו "פאולו ג´ורדנו הוא ילד הפלא החדש של הספרות האיטלקית" על סופר כל כך בינוני, אז כנראה שביקורות בעיתונים ממש לא שוות הרבה.

מסכים קראתי אותו לפני 3 שנים והוא הספר היחיד עד היום שאני יכול להגיד שעצבן אותי - אני זוכר שהוא הזכיר לי ספרים אחרים משציינת אבל בהחלט תחושה של חוסר אותנטיות ויומרנות -