ביקורת ספרותית על אורות בערפל מאת אורי שגיא
ספר טוב

---

ספר מענין.
הסופר, אורי שגיא ניסה להכניס בספר הרבה נושאים, לתוך סד של ענין,מקום ומספר דפים.
התוצאה מין הרגשה של בהילות, הארה נקודתית של נושא או ארוע וחוסר רציפות.
לכן הספר מקשה על הקריאה(שימו לב לניסוח). נראה כאילו הוא כתוב ליודעי ח"ן.
האם הספר נותן תובנה איך להיות מפקד טוב? לא בהכרח, אלא אם כן התנסית בזה (או בניהול).
האם לאחר קריאת הספר מבינים את הקשיים באירגון קבלת ההחלטות בצבא, בממשלה או במדינה כלה, איני בטוח. יש יותר מדי נקודות, או הבלחות ופחות מדי תמונה.
נראה כי אורי שגיא אדם נפלא בעל כישורים, אבל גם הפרק או החלקים על האדם שבו, משפחתו וסביבתו מובאים למקוטעין ואין רצף.
גם ההתיחסות למפקדיו כמו יאנוש או ברק, היא לא ברורה. ליאנוש הוא כותב כי בהתחלה היו מתחים אחר כך השתפרו היחסים. למה היו ? איך השתפרו? אין תשובה וחבל.
עם ברק היחסים טובים מלכתחילה,אבל דווקא הדוגמאות מראות על כעסים סמויים,ואי אמון.
כך שבסוף יצאתי מבולבל בלי להבין אפילו מהם החומרים שמהם קורץ אורי שגיא שהכשירו אותו למקומו.
מצד שני בצורה מוזרה, נראה לי שזהו חומר מצויין.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על אורות בערפל