ביקורת ספרותית על ייאוש (2010) - רומן מאת ולדימיר נַבּוֹקוֹב
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 16 בנובמבר, 2011
ע"י סימניה


בספרו "ייאוש" מסביר ולדימיר נבוקוב לכפיל אותו הוא פוגש את ההבדל בין שני סוגים של נוסעי רכבת שאין בידיהם כרטיס.

האחד חי כקבצן והאחר מציג עצמו כעשיר. האחד נוסע ללא כרטיס במחלקה הרביעית, האחר, שגם ארנקו ריק, תופס לו מקום במחלקה הראשונה.

אבל שניהם נוסעים באותה רכבת, לאותו כיוון וללא כרטיס נסיעה.

ישנו מושג הנקרא "הרוח התאומה" אשר מקורה בשפה הגרמנית ומשמעותה כפולה או כפיל של אדם.

"הרוח התאומה" משמשת גם כדי לתאר את התחושה שיש בחטף על עצמך בתוך שדה הראייה , במצב שבו אין שום סיכוי שזה היה יכול להיות השתקפות.

ומי שרואה את 'הרוח הכפולה' זה נחשב בדרך כלל מבשר מזל רע.

במסורות מסוימות, הרוח התאומה וראייתו של אדם או קרוב משפחה שנראים ככפילים מבשר מחלה או סכנה.

לראות את הרוח התאומה של עצמך הוא סימן של מוות.

במיתולוגיה הנורדית הוא כפיל הרפאים של קודם האדם החי, והוא ראה את ביצוע מעשיהם מראש.

אולי בגלל זה במסורת היהודית בזמן השבעה מכסים את המראות בבית האבל. שהאדם החי לא יראה את "הרוח התאומה " שלו .

אני לא אוהב להביט במראה, לא בגלל המיתולוגיה היהודית ולא בגלל המיתולוגיה האירופאית.

ועדיין לא פגשתי בכפיל שלי למרות שהרבה אנשים אומרים לי שאני דומה להרבה אנשים אחרים.

אני חושב שאני יותר דומה לנוסע ברכבת ללא כרטיס הנסיעה אשר חי כקבצן.

ספר לא קל לקריאה, אך מעשיר במחשבות והתבוננות ביחס לקיום האנושי.



9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ