וואו! אין לי מילה אחרת לומר לאחר שבלעתי את כל הספר בשקיקה.
הסופרת המוצלחת שהרה בלאו גרמה ללבי לפעום בעוצמה בדיוק במקומות הנכונים וגרמה ללחיי לסמוק באודם עז יחד עם לחייה של גיבורת הסיפור.
בתחילת הסיפור הרגשתי כה מזוהה, תחושה שבהמשך התחלפה בקטנות, בחוסר וודאות ובסקרנות מהולה בבהלה. בהלה לגמור כבר את הספר. בהלה לגלות כבר את הסוד האפל שרובץ על חייה של חוה מאז מעולם.
יאמר לזכותה של הסופרת שהיא אינה השאירה אותי מתנשפת ועם הלשון בחוץ, והרגיעה ולו במעט את הרצון האובססיבי לגלות עוד, באמצעות מילים פתלתלות ומתחמקות. דבר שכמובן לא מוריד מהתקווה לספר נוסף ומהרושם הכה מוצלח שהספר השאיר בי.
ספר שהוא חובה! אל תפספסו ורוצו לקרוא.

הספר "האי ברחוב הציפורים" מתאר סיפור פרטי של ילד שחי את חיו הרגילים עם משפחתו הרגילה עד שקורה דבר שמזעזע את כל עולמו המוכר- מלחמת העולם השנייה. הוא מוצא את עצמו לבד, כמו אדם בוגר. והוא צריך לדאוג לעצמו. ולא רק לעצמו- הוא הבטיח לאבא, והוא יחכה לו עד שהוא יחזור.
הוא מתחבא בתוך בית הרוס, ובונה לעצמו מעין "אי"- מקום מפלט, שרק הוא מכיר.

הספר מספר את השואה מנקודת מבט תמימה, של ילד שנאלץ להתמודד עם עול שגדול ממנו בהרבה. הספר מקסים ומעורר מחשבות. הלוואי ולכולנו הייתה את התושייה שיש לאותו הילד.

את הספר קיבלתי במתנה לפני מספר שנים. בתחילה הוא ישב במדף לבדו, אבל ברגע שפתחתי את העמוד הראשון מצאתי את עצמי קוראת בו ומעלעלת בו פעמים אין ספור.

הכל קורה בגלל פיה ילדותית שמחלקת "מתנות", וממשיך עם אלה שניחנה בתחכום ודרך שונה בהסתכלות על החיים. "המתנה" שהפיה העניקה לאלה היא צייתנות, שלא תלויה ברצונותיה של אלה, אלא בפקודות שהיא מקבלת.
הספר מתחיל כשאמה של אלה מתה, ובעקבות כך היא מגלה מה שונה בה מכל שאר האנשים - היא קיבלה מתנה מפיה. אך האומנם זו מתנה?

הספר קליל, מצחיק ומשעשע.
ברגע שפתחתי אותו בעצה הראשונה, המשכתי וקראתי את כל העצות.

בתור אחת שמגדלת חתולים, התפעלתי מהצורה בה הכותבת "מספרת" את מהלך יומם.

מומלץ ברגעי שעמום, לפני השינה, ואפילו כשמחכים לאוטובוס!

ספר מדהים!
נכנסים לעולם הדיו דרך קריאתו של מו, וחווים כל פרט ופרט.
קראתי את הספר "לב של דיו" כל כך הרבה פעמים, אך בכל פעם שהוא נופל לידיי, אני לא מתאפקת וקוראת אותו שוב. פשוט ספר נהדר!

כמו הראשון, הספר השני ממשיך במשחקי הרעב וריתק אותי אליו כמו באזיקים.
בתחילתו נשבעתי לעצמי שאקרא אותו לאט, כדי להנות ממנו יותר, אך כמו הראשון, לא הצלחתי להרפות ממנו וגם הוא נגמר תוך שעות ספורות.
מחכה בקוצר רוח לספר השלישי, שאולי אשכיל ואקרא אותו לאט. אך בינתיים ממליצה לכל אחד לקרוא ולהישבות בקסמו.

הספר כ"כ יפה שלא הנחתי אותו לרגע. הסתובבתי איתו בביה"ס כשהאף שלי צמוד לדפים. לא הרפיתי ממנו לשנייה ולא חדלתי לקרוא בו לרגע.
כ"כ ממכר ומדהים שגמרתי אותו ביום אחד ורגע אחרי שהוא נגמר
כמעט בכיתי שכ"כ הזדרזתי לקרוא אותו.
סוזן קולינס הכניסה אותי לעולם מדהים שבראה תחת ידיה ועם כתיבה נוגעת ללב קישרה אותי לדמויות בלב ובנפש.
המלצה אישית: תנסו לקרוא לאט...

הספר בהחלט יפה. יש קטעים שיותר ויש כאלה שפחות.
אבל בכל זאת..מתחילים לקרוא ולא מפסיקים..:)