זה ספר מהסוג שגורר שאלות. הן מתחילות כבר כשרואים את הכותרת: "הילדה שנשארה לבדה". בת כמה היא אותה ילדה? לכמה זמן נשארה? וכמובן החשוב מכל - למה לבד, ולא עם מבוגר אחראי? לפחות על השאלה הראשונה אין מענה מספק. בגוף הספר נאמר שהילדה בת שש. לאור כל מה שקורה אחר כך ולאור התפקוד שלה - לחלוטין לא סביר. על הכריכה האחורית כתוב שהיא בת עשר, וזה כבר סביר יותר.

למה נשארה לבד? כי היא בת במשפחה שהיום היתה נקראת משפחה יחידנית, אימה גידלה אותה לבד, והלכה לחפש עבודה. היא אמנם מינתה שכנה שתהיה איתה ותעזור לה בחלק מהזמן, אבל השכנה קיבלה הודעת חירום ונסעה רחוק בלי לחשוב הרבה ובלי לחפש סידור. הלאה. האמא חשבה שהיא הולכת ליומיים שלושה, אבל התעכבה בדרך, ולכן הילדה נותרה לבד ימים ארוכים, ובלי ידיעה.

זהו סיפור מעולם אחר, ממציאות שונה לחלוטין. עולם בלי טלפונים ניידים, בלי טלפונים בכלל. הפרסום נעשה בעיתון, התקשורת - במכתבים ומברקים, התנועה - ברגל או ברכבת ציבורית. כך נוצר מצב שבו ילדה נשארת לגמרי לגמרי לבד. עוזר לה החבר שלה, בן גילה. זקן מוכר ציפורים שהוא רווק וערירי (תארו לכם מישהו היום שהיה מכניס אדם כזה בתור "האיש הטוב" שעוזר לילדה ולא מנצל אותה מינית, למשל). במסגרת מנוע העלילה, יש הרבה אומללות בעסק. שוערת הבניין מתעללת בה ומבקשת את הכסף שחייבים לה, השכנות לועגות גם הן, מעלילים עליה עלילות שונות ועוד אומללות רבה מהסוג שמשך ומושך דורות רבים של ילדים לקריאה.

והסוף? כמובן שזה סוף טוב. כל הדברים מסתדרים במקום, האם האובדת נמצאת, השוערת והשכנות הרעות באות על עונשן, והאם מקבלת עבודה ומסתדרת בלי דאגות.

מין יופי-טופי שכזה, אבל חינני מאוד. מציאות שונה (הילדה שלי לא הבינה למה לאמא אין טלפון להודיע איפה היא), אבל גם הילדים של היום מתלהבים מסיפור של ילדה שמסתדרת לבד-לבד בלי המבוגרים האחראים על חייה.

קראתי את הספר הזה בתור ילדה ונהנתי מכל רגע. חזרתי אליו כמה וכמה פעמים ובכל פעם גיליתי רבדים חדשים בסיפור. תענוג!

ילדה בת 6 מושארת לבדה בחדרון דל בעלית הגג בפריס. נותרה איפה קלייר הקטנה בת ה 6 לבדה .חרדה ומתגעגעת לאמה, היא משוטטת לבדה ברחובות העיר יחד עם פיירו- בן השכנים החריף. שני "ילדי פריז" קטנים , מעשיים, עצמאיים. ילדים שנאלצו להיות גדולים כבר בגיל רך בגלל קשיי החיים : זו- ילדה יתומה מאב, שאמה מתפרנסת מעבודות תפירה מזדמנות, וזה בן להורים קשיי יום ומרובי ילדים- שידם נוחה על השוט והחגורה. יחד הם מגלים את שוק הפרחים והציפרים של פריס,:קלייר הקטנה מחכה לאמה שתשוב ממסעה לחיפוש עבודה, בבטחון של ילד אהוב היא יודעת שהאם תשוב, אף שעיקבותיה נעלמו , והיא- נותרה לבדה בפריס על האנשים הטובים והרעים שבה: השוערת המרשעת שמן הרגע הראשון חושדת כי האם נטשה את בתה הקטנה, והשכנות הקנאיות שלא מחמיצות הזדמנות להכנס לדירה ולחטט בחפציה האישיים, כל זאת בשם ה"הגינות " הבורג'ואית הצרפתית, שכבר גדולים וטובים מאיתנו כיסחו אותה. ולעומת זאת מר איזידור- מוכר הצפרים הקשיש והחביב שדואג לילדה, ומשעשע אותה, ודואג להסתיר היטב את חששותיו לגורל אמה. בספר ילדים צרפתי אנו עוסקים וככל הספרים האירופים לילדים קל הרבה יותר למצוא את הטוב והרע של החיים מוצגים לילדים ללא ציפויי המארשמלו של הצד השני של האוקינוס.

עד כאן- אנחנו משאירים ילדה קטנה חרדה ומתגעגת לאמה, שנעלמה והשאירה אותה לבד בעלית הגג העלובה בפריס. וכל השאר- מי שלא קרא- מוזמן לקרוא את ספרה המתוק ומכמיר הלב של לוסי רוזיר פונטיין שתורגם מצרפתית ע"י יצחק לבנון.

רשימה על "לבד בפריס" מתפרסמת בבלוג שלי http://blog.tapuz.co.il/girlkido

סיפור מרגש מעולה סימתי את הספר ב12 בלילה
ואני מאחלת למי שעוד לא קרא שהוא לא ירצה להפסיק
לקראו וגם מי שקראה כדאי
לקראו שוב ושוב כדאי לקחת אבל
אין הרבה תמונות

מקסים, משגע. כתוב בשפה קלילה וסוחפת ומלאת רגש שמכניסה אותך לסיפורה של קליר הקטנה.
מר איזידור הזקן והטוב, האמא נטולת האמצעים, פירו הנערי וקלירי התמימה - כולם דמויות מלאות חיים ומתוארות היטב. ממש אפשר להאמין למילים שרשמה הסופרת!
בין הספרים הראשונים שקראתי ובין הטובים מביניהם.
מומלץ לכולם, ובחום!

בכיתי שקראתי את הספר ספר מרגש ועצוב... מומלץ