מתי לאחרונה הזלתם דמעה מקריאת ספר מחקר היסטורי?

קרל סייגן (נפטר ב-1996) היה מדען דגול ועסק במקביל לא מעט בפופולאריזציה של המדע ותרבות המדע, בספרים ובסדרות טלביזיה. ספר בנושא ערכי המדע והטכנולוגיה מול התפשטות הפסבדו מדע והאמונה בו מאת ה"מותג" קרל סייגן נשמע לכאורה מבטיח ביותר. לצערי כגודל הציפיה כן גודל האכזבה, סייגן מסתבך בספר בטיעונים ארוכים ומפותלים המסוגלים לשכנע את המשוכנעים ולשעמם את חובבי הניו-אייג' ושאר חובבי הפסבדו מדע. מי שמכיר קצת את ספרות הפילוסופיה של המדע במאה העשרים ייאלץ להסכים שטיעוניו היגעים של סייגן "לא מחזיקים מים" לרוב. חבל.

ביוגרפיה פרטנית של אבי רעיון האומה האמריקנית וערכיה, כתובה היטב וידידותית לקריאה. "הוד מעלתו", כך אמנם כונה וושינגטון עוד בטרם מונה לנשיאה הראשון של ארצות הברית אך יש בכותרת זו גם לא מעט ציניות. ההיסטוריון ג'וזף אליס מציג את וושינגטון הגיבור המיתי כדמות אנושית אשר כמעט שום חולשה אנושית לא פסחה עליה ובכך שוחט לא מעט "פרות קדושות" של האתוס האמריקני. וושינגטון מצטייר מתוך הספר קודם כל כאיש שמצא עצמו כבדרך מקרה תמיד במקום הנכון ובזמן הנכון - כמעט מנהיג קונטינגנטי.
המצביא הגדול, הפסיד מסתבר במרבית הקרבות הצבאיים והפוליטיים עליהם פיקד וכמעט כל נצחונותיו והצלחותיו הגדולים היו בחסדי אחרים. ועדיין, וושינגטון הוא האיש ולא אף אמריקני אחר, אשר בזכותו, המהפכה האמריקנית היתה המהפכה היחידה בהיסטוריה האנושית אשר לא אכלה את בניה. היה זה וושינגטון אשר סרב בכל תוקף לקבל את מנהיגות האומה שזה עתה נולדה, עד אשר יוגבלו סמכויותיו ובכך יישמרו ערכי המהפכה. ברמת ההיסטוריה של האידיאות, עולה מן הספר שגם אם וושינגטון לא היה הראשון שהעלה על נס את ערכי המדינה החופשית, הוא זה שההיסטוריה הפקידה בידיו את הדחיפה הראשונית לגלגול הפצתם בדורות שאחריו עד אשר אומצו בימינו אלה על ידי כמעט רוב האנושות.

מתנה נפלאה מאת הזואלוג הבריטי הידוע דסמונד מוריס לכל אוהבי החתולים באשר הם. כל מה שרצית לדעת על החתול שלך ולא העזת לשאול... .
יש לספר זה גם ספר המשך בשם "עוד על חתולים ואנשים", מומלץ גם הוא.

הלל הזקן אמר שיהדות על רגל את היא "ואהבת לרעך כמוך", אבל אם היהדות היתה אכן דת של דוֹגמה או תוכן, ספק אם היתה שורדת את אלפי שנותיה. היהדות היא קודם כל דת הלכה שכל דור ודור ידע לצקת לתוכה את התכנים האקטואליים לתקופתו וזה הרי סוד כוחה! בספרון זה מגיש ומצטט לנו רבי ישראל מאיר הכהן הידוע יותר בכינויו "החפץ חיים", את כל תרי"ג המצוות מן המקור. בכך מהווה לדעתי ספר זה, את החיבור הממצה ביותר אשר נותן מענה לשאלה - יהדות מהי?

ג'ארד דיימונד מעביר בספר היסטורי-כלכלי זה, את מסריו הניאו-מרקסיסטיים באמצעות עריכה מחודשת של ההיסטוריה. לא עוד נקודת מבט אירופאית-נוצרית אתנוצנטרית על תולדות העולם כפי שהורגלנו להכיר מאינספור ספרי היסטוריה, אלא סיפורה של האנושות מתוך גישה שיוויונית אמיתית. הדבר מתבטא לא רק בכך שדיימונד מעניק את אותה תשומת לב לפפואנים ולפולינזים בדיוק כמו לאירופאים, אלא שכל הפרספקטיבה ההיסטורית שלו רעננה - לא החל מהופעת הכתב עם תרבויות הסהר הפורה, אלא סקירה של האנושות לאורך ולרוחב 15,000 השנים האחרונות.
נאמן להשקפתו הניאו-מרקסיסטית ממחיש דיימונד לקורא באופן מפורט (לעתים אף בפירוט יתר) את הבסיס הכלכלי-גיאוגרפי של הציביליזציה האנושית. בסיס זה הוא התנאי למעבר משלב הלקטים-ציידים אל השלב החקלאי שהיה מותנה באפשרות וביכולת לביית צמחים ובעלי-חיים, מעבר שהיה הכרחי לצורך פיתוח התרבותיות הטכנולוגיות. הספר משכנע למדי במסריו אפילו קפיטליסט אדוק כמוני וקשה שלא להודות שלאחר קריאת הספר, כל מאות ספרי ההיסטוריה שנכתבו (ועדיין נכתבים) מתוך גישה אתנוצנטרית מערבית, עושים רושם אנאכרוניסטי שעבר עליהם הקלח.

E=mc2 הוא סיפור מרתק לקריאה מתחום תולדות המדע. הספר פותח בהסבר מפורט על כל אחד מיחידות המשוואה המפורסמת, ממשיך בהמחשה ספרותית כמעט, של משמעותה הפיסיקאלית ופוטנציאל עוצמתה הצבאית, ואז בתפנית מפתיעה מתפתח לסיפור מתח מרתק. בימי מלחמת העולם השנייה היתה גרמניה הנאצית במרחק נגיעה מפיתוח פצצת אטום שהיתה משנה את ההיסטוריה שלנו אל נתיב שונה לגמרי מזה המוכר לנו. בודאניס מגלה לנו את הסיפור המלא והלא ידוע כיצד הצליחו כוחות הברית במספר פעולות ריגול וחבלה אמיצות ומסוכנות ביותר, לחבל בתכנית האטום הנאצית ולהכשילה, לפתח פצצת אטום משלהם, ולנצח!

הפוסט-ציונות ממשיכה לבעוט! ספר היסטורי ואידיאולוגי כתוב היטב ומעניין לקריאה, שמסביר לנו שאין ליהודים שום זכויות בארץ-ישראל כי הם אינם צאצאי בני הארץ הזו ובכלל כל עניין "העם היהודי" הוא המצאה של צבי גרץ ומרעיו בני המאה ה-19. לצורך ההסבר מגייס זנד את התיאוריה בדבר "קהילות מדומיינות" של בנדיקט אנדרסון, מעורר עניין אמנם, אבל לא משכנע - מובן שכל קהילה היא מדומיינת, גם "קבוצת כל הכסאות" היא מטבע הדברים מדומיינת - אז מה?
אז ככה: ה"תימנים" הם ערבים שהתיהדו, ה"ספרדים" הם שבטים ברברים שהתיהדו וחדרו לספרד עם צבאות ערב ואילו ה"אשכנזים" הם בכלל כוזרים מיוהדים שאימצו לעצמם את שפת היידיש כדי להשתלב בסביבה. ההוכחות אותם מביא זנד, לי אישית נשמעות קלושות משהו (שמות אשכנזים כמו בּלָבּן, לבוש חסידי שמקורו בכוזר - נו באמת...) אך איני היסטוריון. מאחר ומחקרים גנטיים שנערכו לאחרונה סותרים את ממצאיו של זנד, הוא יוצא נגדם במתקפה קשה מנומקת בפרטנות.
מומלץ לאנטי-שמים ולכל ציוני שבא לו קצת להתעצבן.

הספר הוא עוד אחד מיני הספרים הרבים שמנסים להנגיש לקהל הקוראים הרחב את עיקרי הרעיונות הקשים והסבוכים של הפיסיקה המודרנית. לדעתי זה אחד מהמוצלחים שבהם! נראה שסוד ידידיותו של הספר נעוץ בעובדה שרורליך לא רק מתאר את התיאוריות הפיסיקליות אלא עושה בהם שימוש לצורך שכנוע אידאולוגי. רורליך הוא מה שנקרא בשיח של ענף הפילוסופיה של המדע "ריאליסט מדעי" - כלומר מי שמאמין שהתאוריות המדעיות מתארות את המציאות באופן הקרוב להוויתה. תוך כדי הסבריו את הרעיונות המרכזיים של הפיסיקה המודרנית הוא תוקף את מכלול ההשקפות האינסטרומנטליסטיות, כלומר אלו שלדידן התאוריות המדעיות אינן אלא כלים מעשיים להבנת המציאות ותו לא. בלהט הטיעונים שרובם ניחנים בכושר שכנוע עמוק, מצליח רורליך לשפוך אור על כמה מהתיאוריות היותר מוזרות של הפיסיקה החדשה כמו תורת היחסות ומכניקת הקוואנטים ולהנגיש אותן באופן ידידותי גם לקורא שלא עסק מימיו בפיסיקה.