זהו הספר הראשון של ליעד שהם שאני קורא, אבל בהחלט לא האחרון.
כתיבה קולחת, לא מתחכמת, מאוד מהנה ומאוד זורמת, בהחלט מתאים למשפט "לא תוכלו להניח את הספר".
שהם מצליח להכניס אותנו לעולמו של יוני בראל, מתמחה אצל שופטת בבית המשפט המחוזי, שרגע קטן של תשוקה ותאוות בצע הופכים את עולמו.
שהם לוקח את הקורא למסע מהיר ומותו אל מאחורי הקלעים של הליכים משפטיים כאלה ואחרים כשהוא מכניס פיתולים עלילתיים, חלקם נראים היום כמעט קלישאתיים, חלקם בהחלט מפתיעים.
השפה של שהם היא שפה מדוברת, אתה קורא ובהחלט יכול לדמיין שמישהו עומד מולך ומספר לך את הסיפור.
עלילת המתח בסדר, אם כי, לפחות מבחינתי, לא דחפתי ולא הסתקרנתי כל כך ב"מי עשה את זה?" אלא יותר ב"מה יוני יעשה עם הסיטואציות שהכניס את עצמו אליהן ועם אלו שנכפו עליו".
גם הפתרון של התעלומה, מבחינתי, היה קצת חלש, וקצת בגדר של "מהר מדי, קל מדי". אם כי עובדה זו לא הפריעה להנאה של הקריאה.
בהחלט ספר מומלץ לטיסה / לחופשה / או ליום סגרירי במיטה.

בנעורי קראתי המון מותחנים מהסוג של אגאטה כריסטי, רקס סטאוט ואלרי קווין
אבל בשנים האחרונו זה די נדיר אצלי שאני קורא מותחן ובוודאי שלא מותחן ישראלי.
ובכל זאת הספר הנ"ל היה במקרה אצלי בבית והתחלתי לקרוא בו
להפתעתי גיליתי שהוא די מהנה ומותח לא פחות מהמותחנים של פעם.
מדובר במתמחה למשפטים אצל שופטת שאיכשהו מתגלגל פתאום ללא הכנה מוקדמת
לתוך פרשה פלילית... ואותנו דווקא בתור ישראלים זה די מעניין
כנראה שהכותב שוהם חקר היטב את עולם המשפט הפלילי כי הוא מגלה פה ידע, שרק מי שמעורב
בעולם המסוים הזה יכול לספק... על כל פנים בתחומי הז'אנר הזה מדובר פה בספר טוב למדי
שבסופו של דבר"סוגר את כל הפינות הפתוחות" ואפילו עם סוף מפתיע שזה נחמד.
על כל פנים הסיפור השאיר אותי במתח ודי נהניתי לקרוא.

ספר מתח זורם וקריא מאוד. ליעד שהם יודע לכתוב מתח זה לא סוד, לא מצאתי יותרמדי חורים בעלילה, שזה חשוב, ורואים שעשה מחקר ובדק לעומק את הדברים בזמן הכתיבה, שזה גם חשוב, כי הוא כותב על מגוון נושאים משפטיים.

בסך הכל אחלה, אבל לא נפלתי מהכסא.

פנסי הרחוב הצהובים של באר שבע האירו על הכלב שלי בעודו מחרבן בעפר הצמוד לישיבה הלכתית. מכוניות של בורגנים חולפות על פנינו, אבל בניגוד לרוב הטיולים שלי עם ריקו, אני לא מתחיל לדמיין שהיטלר החילזון כובש את העולם מרוב שעמום, אלא מאזין לחוויותיו של עורך הדין המתמחה שהסתבך בפרשה לא לו.
מספר חסוי הוא ספר פשוט ונחמד שמשאיר את הקורא (או המאזין, במקרא שלי) במתח לכל אורכו ושומר באופן עקבי על הרצון להאזין לעוד פרק.

אמנם, אף סופר לא ישמח שהספר שלו יקבל את התואר המפוקפק: "הספר שהעביר לי את הטיולים עם הכלב" מכיוון שכל מי שכותב מקווה שיקחו את היצירה שלו לפחות ברצינות בה נכתבה, בייחוד אם מדובר בספר מתח.
אבל לדעתי, יש לספרים הקלילים הללו את יתרונות משלהם. הם לא מתיימרים לגרום לך לחשוב על העולם סביבך, או לשנות את הגישה שלך כלפי אנשים, אבל הם כן עושים דבר אחד- הם מהנים.
והאם זו לא הסיבה הראשית בגינה אנו קוראים ספרים?

טוב, לאחר שישבתי שקראתי את הספר מתחילתו ועד סופו בשבת או במילים אחרות ביום אחד אומר כבר הכל.
זהו הספר השני שאני קוראת של העו"ד/סופר ליעד שוהם וללא כל ספק (בין אם הינו סופר או בין אם הינו סתם חטא בכתיכה)הב"א בהחלט יודע לרתק את הקורא, מן העמוד הראשון ועד לאחרון שבהם.
משעוד יותר אהבתי זה שסופר מכניס אותך לעולם המשפט לא באופן כבד אלא באופן עלילתי משעשע, כלומר האינפורמציה המשפטית שהקורא מקבל מהספר כתובה כל כך יפה לדעתי שממש תענוג לקורא...
בקיצור ולעניין ספר מדהים לטעמי, להעביר איתו את השבת.

סופר לא כ"כ מוכר, כדאי להכיר ומהר. ספר מתח נהדר ומותח, כתוב בצורה מרתקת ונהדרת.
סוף לא צפוי בדיוק כמו שאני אוהבת וכל מילה מיותרת.
אני הולכת לחפש ספר נוסף :)

זהו ספר ראשון שאני קוראת , של ליעד שחם
ומהדף הראשון סחף אותי,בדיוק כמו שאני אוהבת,
מתח,מרתק,מפתיע,השתוקקתי לסיים בכדי לדעת את הסוף, סוף מפתיע.
למרות שפנטזתי על סוף אחר,שבכל זאת יוני יהיה עשיר,וכו'
כל אחד והפנטזיה שלו.
עם סיום הספר רוצה לקרוא את שאר הספרים שהוציא.
מומלץ בחום!!

זהו ספרi הראשון של הסופר ליעד שוהם שנפל בחלקי לקרוא ועליו נכתב "הציץ ונפגע".
קראתי עוד 3 ספרים מפרי עטו וכולם במלוא מובן המילה
מ-ו-צ-ל-ח-י-ם.
הספר כתוב בצורה נפלאה,סוחפת ,מותחת וענינית.
כל 3 הספרים נקראים בגל אחד סוחף שבסוף יש עצבות של :"למה זה נגמר כל כך מהר ?" אבל .....נשאר טעם של עוד.
ממליצה מאוד ומקווה שלא תתאכזבו.

הסיפור הוא על 'כריש נדל"ן' המנסה להשתלט על שטח של מחלבה ישנה, שצברה חובות גדולים. כדי לעשות זאת הוא מצליח לשכנע שבעה משמונת השותפים לקבל לידיו את הנכס, בתמורה לתשלום חובותיהם.
אולם, אדם אחד מתעקש שלא למכור, ועושה כל שביכולתו כדי לא לוותר על חלקו בנכס ולהמשיך להחזיק בו, דבר שמונע מהנדל"ניסט את קניית המחלבה.
העתירה שיזם השותף ה'עקשן' התבררה בפני שופטת בית המשפט המחוזי בת"א, אשר הייתה אמורה לפסוק בפרשה למחרת בבוקר.

במקביל, יוני - המתמחה של השופטת פוגש בבית קפה יועצת השקעות יפהפייה, וכמובן, מתאהב בה. היא נותנת לו מספר טיפים להשקעה. אולם בסופו של עניין, לאחר רווחים קלים, הוא מפסיד את כספו, ונמצא ב'אוברדרפט' - דבר שגורם לבנק לא לאשר לו משיכת כספים.
אולם אל דאגה, המצב אינו כה גרוע. לעזרתו מופיע אדם שמצלצל אליו מ'מספר חסוי' ובידו הצעה שלא ניתן לסרב לה: המתמחה יעשה מאמץ על מנת להשפיע על השופטת להטות את פסק הדין, באופן 'חוקי' לטובת ה'כריש', ובעשותו כך, יבוא על מקומו בשלום חובו לבנק, ואף רווחים נאים מהצד מובטחים לו.

אני מודע לכך שהפעם הרשיתי לעצמי לכתוב 'תקציר' ארוך מעט מהרגיל, ואני מתנצל על כך, כי כדי להבין את התלבטויותיו של יוני, המתמחה, נראה לי שנדרשות יותר משתי מילים על העלילה.

והסופר, אכן משתף אותנו בין שתי התלבטויותיו, הטבעיות יש לומר, של יוני: האחת, למעול באמונה של השופטת ה"אימהית", המחבבת והמעריכה אותו ואת דעותיו בנושאי משפט.
והשנייה, להיענות להצעות השוחד המונחות לפתחו, ואשר יעזרו לו 'להסתדר בחיים' טוב יותר.

המשפטים: "טוב, רק זה" או, "זו הפעם האחרונה, ודי" או, "איך הגעתי למצב הזה", מנקרות במוחו לאורך כל הדרך, ולא נותנות לו מנוח, שהרי אין הוא רוצה לפגוע ביחסיו המעולים עם השופטת, ו'על הדרך' לאבד את משרתו העתידית כעו"ד - אם יתגלו מעלליו.

הסיפור מעולה, מלווה בהרבה רגישות, וסוחף את הקורא למקומות שאיש מאיתנו אינו רוצה להגיע אליהם, ומשתף אותנו בהתלבטויות כה מוכרות שבהן קורץ לנו הפשע - מצד אחד, ומנגד - הנאמנות לדבר, שכולנו, בכל מקום עבודה, או בחברה נדרשים לה.
סופו של הסיפור מפתיע, ומצאתי את עצמי 'חושב לאחור' על "כיצד כל זה קרה".
לסיום, באפילוג, קראו את דבריו המנומקים של השופט החביב מזרחי, לגבי האשמה של חשוד שהובא בפניו, ואשר משמעותה כה מוכרת לכולנו, ותקבלו תמונה מאד ברורה של: "מה היה קורה אילו..."
* נהניתי מאד.