"ניצוצות של אהבה" הוא ספר סוחף וזורם, שמצליח לשלב עולמות שונים באופן מרתק. ספר שכיף לקרוא, אך לא שטוח. הגיבורה המרכזית, פמיניסטית עוצמתית, מגלמת את השילוב בין חוסן אישי ורגישות נדירה. העולם של לוחמי האש שבו הספר מתרחש מוצג בצורה חיה ומרשימה, ומוסיף רובד נוסף לסיפור. הסיפור לא עוסק רק באהבה, אלא גם בטראומה שמהדהדת לאורך השנים, והדרך שבה הגיבורה, עטויה שריון, מצליחה למצוא את הדרך לשבור אותו ולגלות את הלב הגדול שלה. הסיפור מעורר מחשבה על אומץ, חוסן והחלמה.

החברות הגברית שנפרשת לאורך הספר הזכירה לי שפה אחרת – שפה של קרבה שקטה, של נאמנות ללא מילים. כמי שמכירה חברות מסוג אחר, קולני יותר, רגשי ומפורש יותר – היה בזה קסם זר ומסקרן. אשכול נבו כותב כדרכו באופן קולח שחיבר אותי לדמויות. הזדהיתי לעיתים, כעסתי לעיתים, אפילו התווכחתי איתן לעיתים. בכל מקרה, ספר מצוין שכיף לקרוא, ושגם לאחר סיומו, ממשיך לעורר מחשבות על הסיפורים.

למרות שהספר מוגדר (כריכה אחורית) כ"חקירה רבת עוצמה של החלקים האפלים ביותר של העבר הקולקטיבי שלנו" בהתייחס למלחמת העולם השנייה, הרי שהיבט זה תופס חלק קטן מהספר, וחבל. מרכז הסיפור הוא דמותה של איזבל והתאהבותה. אך גם הסיפור של איזבל ארוך מדי כשלא ברורה מה הסופרת ניסתה להעביר. היה טוב יותר אם יותר משקל היה מוקדש להיבט העבר במלחמה, שהיה טוב אך קצר מדי.

ספר מתח מצוין. הסיפור מעניין ומותח, עלילה אמינה, כתוב קולח, הדמויות מעניינות ואמינות. מומלץ!

ספר נחמד, לא יותר. לפי הביקורות על הכריכה האחורית, הספר אמור להיות רומן אופטימי שנוגע ברהבה, רומנטיקה ותקוות. בפועל לא התחברתי לדמויות הראשיות. הסיפור בין שני בני הזוג - ויליאם וקלייר - מלא חורים, והמניעים שלהם לא לגמרי ברורים. בסך הכל פוטנציאל מבוזבז, ולא הייתי משקיעה בקריאה.

ספר מצוין למי שרוצה להתפתח ולשפר את חייהם. ברנה בראון כותבת על בושה ועל פגיעות כדרך להעזה, ומציגה תפיסת עולם שמתמקדת במה שאנחנו עושים ולא במה שאחרים חושבים - תפיסה שטובה לכל תחום בחיים. מה שחשוב זה האומץ להעז ולעשות, ולא להתחבא ולקפוא על השמרים מפחד שלא נצליח או מפחד לגבי מה שהאחרים יחשבו. הספר כתוב קולח ונעים לקריאה, ומעלה הרבה מקרים שאני מאמינה שכל אחד ימצא חלק להזדהות איתם.

ספר מדהים! אנה פרנק כתבה יומן שמגלה נערה צעירה בעלת כישרון כתיבה בלתי רגיל, מודעות עצמית ותבונה הרבה מעבר לשנות גילה, עד כדי כך שלעיתים שכחתי שמדובר בנערה בת 13. . למרות "טבעת הסכנה והחושך", אנה שמרה על חיוביות ואופטימיות המעידות על חוסן יוצא דופן.

סיפור אהבה פיוטי ויפהפה. ג'ובראן כתב את הספר ב-1912 בעקבות פרשיית אהבה של קרובת משפחה שלו, שהסתיימה באכזבה ובמשבר קשה. ג'ובראן צולל לאהבה טהורה באופן פיוטי ומקסים, והתרגום מערבית לעברית מצוין. ספר ענוג.

הספר הינו רומן והרבה פרטים ממנו לא התקיימו במציאות, כך שיש לקחת זאת בחשבון בזמן קריאת הספר. בניגוד לשם הספר, הסיפור של אקסודוס (שבספר מסתיים בהצלחה בניגוד למציאות) מככב רק בחלק הראשון של הספר, על רקע מאבק העלייה של היהודים לארץ ישראל מתחילת הציונות. החלק השני של הספר מתמקד במאבק על תקומת המדינה היהודית, החלק השלישי מוקדש למלחמת העצמאות והרביעי למבצעי העלייה של יהודי תימן ועיראק.
קראתי את הספר שוב לאחר שקראתי אותו לפני שנים רבות. מכיוון שזה ספר שנכתב ב-1958 ותורגם לעברית ב-1959, השפה ארכאית למדי. בנוסף, בעיניים בוגרות יותר, ברור כי הספר הוא סוג של תעמולה לטובת ישראל, וכנראה זו הסיבה לשינוי פרטים מסוימים שהיו במציאות. ואכן בזמנו הספר נכתב לקהל האמריקני כ"שליחות לאומית" של הסופר, והוא השיג את מטרתו: הספר יצר אהדה לישראל, הפך לרב מכר ענק, ואפילו עובד לסרט קולנוע מצליח. בכך הוא השיג את מטרתו.
למרות המגמתיות באופן הצגת האירועים והשפה, לטעמי הספר מעביר היטב, למי שלא מכיר את המאבקים של היהודים המאה ה-20, את הקשר של היהודים לישראל ואת חשיבות המדינה עבורם.