ביקורת ספרותית על בראי השפה - כיצד המילים צובעות את עולמנו מאת גיא דויטשר
ספר טוב

---

על הספר ניתן לאמר כי הוא מענין מאוד, מבדר,מקסים ומבלבל.
כשחשבתי עליו בסוף, הרגשתי כי כמו במשל הכרם :"רעב נכנסתי ורעב יצאתי" ואוסיף באמצע היה כיף.
השאלה המרכזית היא האם השפה היא ראי? ואם כן לאיזה ראי? לתודעה שלנו, לנפש? או אולי למבנה הפיסי של המוח.
דרך אגב בפיסיקה ראי מחזיר כל קרינה המגיעה אליו מבחוץ, בלשוננו אנו אומרים לעתים כי ביטוי מסויים הוא ראי לנפשנו הפנימית.
הספר טועם מהכל מערבב את הדברים, אבל תשובה ברורה אין בו.
בצד אנקדוטות משעשעות המתייחסות לשאלה האם יש מכנים תרבותיים משותפים לכלל האנושות. נשאלות המון שאלות שאין עליהם תשובה ברורה. אין כוונתי כי המחבר יציג פתרון דטרמיניסטי, אלא יחדד את הארועים שהוא מביא לכדי אמירה מסכמת כי אלו הנקודות התומכות בפתרון א ואלו באחר.
לפעמים היתה לי הרגשה כי מולי( הספר, המחבר), עומד להטוטן שמבצע קסמים, אבל כשהאור כבה אני שואל את עצמי : נו??
חלק מהפרקים לטעמי ארכניים שלא לענין וניתן היה לדלג עליהם.
לדוגמה : גיא דויטשר מביא את מבנה המוח, בקטע שלא מתקשר לאחר מכן לשום דבר. הלא זה נושא כבד וראוי לתשומת לב רצינית.
גם לא ברור לי למי הספר מיועד, אם לסטודנט באוניברסיטה הוא רדוד מדי ואם לקורא ממוצע הרי הוא גולש לעתים לפינות ,אקדמיות מדי".
ועכשיו לחיוב.
הספר ראוי לקריאה כי הוא מציג נקודות למחשבה, גם אחרי סיום קריאתו.
הוא מבליט את הזהות היחודיות של תרבויות, גם אלו הנחשבות "פרימיטיביות".
והוא מביא שני פרקים נפלאים על בעיית הצבע ותפיסתו בתרבויות שונות, ואוריינטציה במרחב על פי שושנת הרוחות מול קואורדינציות אגוצנטריות (ימין, שמאל,קדימה אחורה).
למי שיש לו כוח ואוהב אתגר הספר ראוי בהחלט לקריאה וניתן להפיק ממנו המון.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על בראי השפה - כיצד המילים צובעות את עולמנו