ספר מעניין ומרתק, למי שנפשו מבקשת ללמוד על ימיה הראשונים של ההתיישבות בעמק בית שאן. אף שהספר הוא ספר המכיל פרקי זכרונות אישיים והוא נמסר מנקודת מבט אישית, סובייקטיבית, עולה ממנו תמונה כוללת ומקיפה על נושא רכישת הקרקעות מידי הערבים, בדווים, בבקעת השמש של בית שאן, ואח"כ השלב של העלייה לקרקע וההתיישבות של החלוצים הצעירים באדמתו הצחיחה של עמק בית שאן.
בספר מתאר משה {מוסה} גולדנברג, חוויות למן ימי ילדותו בפרדסי ראשון לציון, שם אביו היה מנהל פרדס, ומשה זוכר את עצבות פניו של אביו ביום ששב הבייתה והבשורה על מותו של הרצל בפיו. "מנהיגנו מת" אבידה גדולה לעם היהודי". אח"כ מתאר משה את ימי לימודיו במקווה ישראל, מתאר חוויות מתקופה זו. אפילו חוויות בוסר של אהבה. אח"כ באים פרקים רבי עלילה בעמק בית שאן, וקשריו הרבים עם ערביי העיר וסביבותיה. בספר מתגלה משה גולדנברג כאיש אמיץ, חרוץ ומסור בכל לבו לרעיון הציוני של שיבת העם לארצו, ולרעיון עבודת האדמה והקמת התיישבות קיבוצית כאן בעמק בית שאן. כמי שנולד בבית שאן להורים שבאו מעירק לאחר הקמת המדינה, מצאתי בספר זה מקור ראשון ללמוד ולחוות את ימיה הראשונים של ההתיישבות בעמק בית שאן. ממליץ בחום על קריאת הספר.
איציק רחמים
בית שאן
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
