ביקורת ספרותית על בעל זבוב מאת ויליאם גולדינג
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 15 בספטמבר, 2011
ע"י איציק


הרומן "בעל זבוב" לוילאם גולדניג הוא מיצירות האומנות המכוננות את המחשבה התרבותית של תקופתינו. הרומן נכתב על רקע סיומה של מלחמת העולם השנייה. תערובת בלתי אפשרית של טייפון, הוריקן וסערה טרופית טרפו את אירופה רבתי. הרס טוטאלי של האדם ושל תרבותו החומרית. כמעט חזרה אל נקודת האפס.
הרומן מתאר קבוצת ילדים בני 6 ועד 14 שנים הנחלצים מאירופה בעיצומה של המלחמה הנוראה. והמטוס המחלץ אותם לא מגיע ליעדו, אלא נחת נחיתת חרום, על גבול השבירה, על אי בודד ומרוחק. הילדים הנחלצים מן המטוס מוצאים עצמם ללא יד מכוונת, מסייעת. של הורה , של מבוגר. והנה הם מצליחים לבנות את חברת הילדים וקובעים מספר כללים כדי להבטיח את קיומם עד שיגיע כוח חילוץ להחזירם אל ביתם. מה שנראה אצל חלק מן הילדים כהזדמנות לבלות ולעשות חיים משוגעים עד בוא ההורים המחלצים, עד מהרה הופך להיות סיוט ואיום קיומי על כולם. חבורת הילדים ה"מתוקים" מתפצלת לשתי קבוצות המתרחקות זו מזו. כאשר הן יחזרו האחת למה שהייתה חברתה, החזרה תהיה מלווה במלחמה הרסנית, רצחנית וכמעט טוטאלית שהייתה עלולה להרוג את כולם. רומן אליגורי המבטא אכזבה קשה מהתנהגותו של האדם המודרני. מסתבר שמפלצות אינן חולפות מן העולם הן רק נרדמות לרגעים מעטים ולנו נדמה עולם אחר, ללא מנהיגים רודנים. כמעט חמישים שנה חלפו מאז כתיבת הרומן ונראה כי הוא אקטואלי לימינו . היום מציינים עשור לאסון "מגדלי התיאומים". איזו תקווה גדולה הייתה עם היבחרו של אובמה לנשיא ארה"ב. התקווה לעולם טוב יותר היא הכוח המניע את החברה האנושית להאמין, לחשוב ולפעול למען חברה טובה יותר. אנו נמשיך להאמין שהעולם בר תיקון. שחברתינו יכולה להיות אחרת, טובה יותר, אנושית יותר.
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ